אייל

}}{{ציטוט|תוכן=<big><big>דברי הימים ו[[היסטוריה|קורות עולם]] הם מאלפים הרבה את ה[[חכם]] בדרכו, ועל תודות עבר ייסד אדני חוכמתו. ואמנם בהיות האדם אוהב לחדש ו[[הרצאה|להרצות]] לפני [[קהל]], נצברו הרבה [[שקר|שקרים]] ב[[ביוגרפיה|ספרי התולדות]]. כי [[בן אדם]] אינו [[שנאה|שונא]] ה[[כזב]] בטבעו ורבים ה[[אהבה|אוהבים]] אותו [[שעשוע|ומשתעשעים]] בו [[שעשוע]]י [[ידידות]]. ועל ה[[חכם]] להבר בסיפורי ה[[סופר]]ים לקבל את ה[[אמת]] ולזרות את [[כזב|הכזבים]]. וכאן יש [[כרית|כר]] [[רוחב|נרחב]] אל ה[[דמיון]] כי [[טבע]] ה[[דמיון]] [[מהירות|למהר]] ולהתקדם [[דיבור|ולהגיד]] [[הכרעת דין|משפט]] טרם שה[[שכל]] הכין [[מאזניים|מאזני משפט]] לשקול ב[[פלס בנאים|פלס]] דבר על אופנו וה[[דמיון]] חורץ משפטו כרגע מהו מן האמת ומהו מן ה[[כזב]].</big></big>|מרכאות=כן|מקור=הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]] ספר '''[[אמונה וביטחון (ספר)|אמונה וביטחון]]''' פרק א פסקה ח}}

 

 

{{ניווט