תורת הגלים (בלשנות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
תיקון כיווניות להערת שוליים |
||
שורה 1:
ב[[בלשנות השוואתית]], '''תורת הגלים''' היא תאוריה הנותנת הסברים משלימים או חלופיים להסברים שמדמים את ה[[אבולוציה של השפה]] ל[[אבולוציה]] של ה[[ביולוגיה|עולם החי]].{{הערה|ראו: אברהם בן יוסף '''מבוא לתולדות הלשון העברית''', אור-עם, תל אביב, 1981.}}{{הערה|[http://grammar.ucsd.edu/courses/lign150/variation-tree-wave.pdf Variation, Tree and Wave Models]|כיוון=שמאל}} בהקשר זה, פירוש המילה "גל" הוא דחף תרבותי לשינוי השפה עקב יצירת קשרי תרבות עם דוברי שפה אחרת.{{הערה|[http://prezi.com/_uvdnnm68kkl/wave-model-for-language-change Wave Model for Language Change]|כיוון=שמאל}} זאת ועוד: התאוריה רואה באירועים תרבותיים נקודתיים מקור לשינוי לשוני, שמגיע גלים-גלים אל האוכלוסיות הסובבות כמו שזריקת אבן למים שקטים מפיצה אדוות. את הבסיס הרעיוני לתורת הגלים הבלשנית הגה הבלשן הגרמני [[יוהנס שמידט]] (Johannes Schmidt) בשנת 1872.
תורת הגלים טוענת שמקור ההשראה העיקרי של הבלשנות ההשוואתית, בתחילת דרכה, גרם לה לראות תמונת עולם חלקית ביותר בנוגע להתפתחות ה[[שפה טבעית|שפות]] הטבעיות. מקור השראה זה היה האבולוציה של החי. דהיינו, הבלשנים דימו את מערכת המידע של השפה הטבעית למערכת המידע התורשתית של [[מין טקסונומי]]. דימוי זה בעייתי, משום שהמידע התורשתי של מין טקסונומי מוגן כמעט לחלוטין מעירוב עם מידע תורשתי של מין טקסונומי אחר. לעומת זאת, שפות טבעיות בעלות מידת שוני כלשהי דווקא נוטות לשאול זו מזו מילים, מושגים, דימויים, דרכי הגייה ואפילו מבנים דקדוקיים.
שורה 5:
על פי תורת הגלים, המסקנות השגויות ממקור ההשראה הביולוגי היו הצגת קבוצות שפות רבות כאילו כולן התפתחו, בהכרח, משפה קדומה משותפת ([[פרוטו-שפה]]), שרק בחלק מהמקרים אכן הייתה קיימת באמת. בנוסף, השפות מוצגות כאילו הן רק הולכות ומתפצלות, מתגוונות ומשתנות מאם קבוצת השפות. כאילו הן לעולם אינן מתאחדות ולעולם אינן מושפעות משום גורם אחר מלבד אותה אם קדומה{{דרוש מקור}}. לדוגמה: תורת הגלים הבלשנית מטילה ספק בקיום השפה הפרוטו-כנענית. היא טוענת שעמים דוברי להגים שמיים שונים שהתיישבו יחדיו באזור ה[[לבנט]] הושפעו זה מאופן דיבורו של זה, וכן מאופן דיבורם של עמי הים שעמם סחרו.
דוגמה שנייה: יוהנס שמידט טען ש[[מעתק הגאים]] מתרחש במקביל בשפות קיימות, ואינו מוכיח אם קדומה אחת לשפות אלה. הוא חיזק את טענתו זו בעזרת מספר היוצאים מן הכלל למעתק מסוים, מלטינית לצרפתית, בניבים שונים של הצרפתית. המעתק הוא
דוגמה הפוכה: מהרבה בחינות, ה[[ערבית ספרותית|ערבית הקלאסית]] היא השפה הדומה ביותר למודל השפה ה[[פרוטו-שמית]]. למשל, מכלל השפות השמיות, דווקא הערבית הקלאסית שמרה על מרבית עיצורי הפרוטו-שמית. זאת אף על פי שלפי [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]], הערבית הקלאסית התגבשה בסביבות שנת 500 לספירה הנוצרית{{הערה|[https://www.safa-ivrit.org/history/protosemite.php השפות השמיות], באתר "השפה העברית"}} – זמן רב אחרי שהרבה שפות שמיות (כגון ה[[אכדית]], ה[[פיניקית]] או ה[[עמונית]]), שפחות דומות למודל המקור, כבר התפתחו ואפילו מתו. ההסבר של תורת הגלים הוא שהערבית הקלאסית התפתחה במקום בו היה לדובריה מגע כמעט אך ורק עם דוברי להגים שמיים רבים ושונים. דהיינו, לפי תורת הגלים, הערבית הקלאסית היא השפה השמית המובהקת ביותר, בשל חוסר השפעות חיצוניות, לעולם הלהגים השמיים.
| |||