הליטורגיה הקדושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים
מ קישורים פנימיים, בעקבות שינוי שם הערך
שורה 5:
 
== הלחם ==
בליטורגיה מקובל להשתמש בלחם [[חיטה|חיטים]]. על פי [[בשורות|הבשורות]] של [[הבשורה על-פי מתי|מתי]], [[הבשורה על-פי מרקוס|מרקוס]] ו[[הבשורה על-פי לוקאס|לוקאס]], הסעודה האחרונה התרחשה בעת [[פסח|חג הפסח]], לכן מדובר ב[[מצה|לחם שלא החמיץ]], אולם על פי [[הבשורה על-פי יוחנן]] התרחשה הסעודה לפני חג הפסח, לכן מדובר ב[[חמץ|לחם שהחמיץ]]. בהתחלה נהגו כל הזרמים, פרט ל[[הכנסייה הארמנית|כנסייה הארמנית]], להשתמש בלחם שהחמיץ והומלח. [[הכנסייה האפוסטולית הארמנית|הכנסייה הארמנית]] השתמשה בלחם שלא החמיץ ולא נאפה. [[נצרות קופטית|הכנסייה הקופטית]] השתמשה בלחם שהחמיץ, אך לא הומלח. ב[[המאה ה-6|מאה השישית]] [[הכנסייה המארוניתהמרונית]] קיבלה את מנהג הלחם הארמני ובהמשך בין [[המאה ה-8|המאה השמינית]] ובין [[המאה ה-12]] עבר המנהג גם למערב.
 
ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]] התפתח פולמוס בין המערב ובין המזרח על סוג הלחם שיש להשתמש בו ולבסוף ב[[סינוד]] [[פירנצה]], ב-[[1432]], הוחלט ששני סוגי הלחם כשרים לשימוש, אולם בכל מקום צריכים ללכת לפי מנהג המקום. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] שבה [[הכנסייה האנגליקנית]] להשתמש בלחם שתפח - [[קלוויניזם|הכנסייה הקלוויניסטית]], לעומתה, משתמשת בלחם שלא תפח.