פרויקט איטר – הבדלי גרסאות

{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדע וטכנולוגיה}}{{לשכתב|נושא=מדע וטכנולוגיה|כל הערך=כן}}

'''פרויקט איטר''' ('''Iter''') הוא [[מיזם]] בינלאומי לבניית כור [[היתוך גרעיני]] ניסיוני, להפקת [[אנרגיה]]. מקור השם ב[[ראשי תיבות|ראשי-התיבות]] - '''I'''nternational '''T'''hermonuclear '''E'''xperimental '''R'''eactor, אך כיום השם Iter כמילה ה[[לטינית]] שפירושה - "הדרך".

לשם הפקת [[אנרגיה]] מ[[היתוך גרעיני]] יש צורך לחמם את ה[[מימן]] לטמפרטורה גבוהה ביותר. בטמפרטורה זו החומר הופך ל[[פלזמה (מצב צבירה)|פלזמה]], זהו מצב צבירה בו ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] נפרדים מגרעיני ה[[אטום|אטומים]]. טמפרטורת הפלזמה גבוהה מאוד, במצב זה כל חומר שיבוא במגע עם הפלזמה יותך מיד. לכן יש להחזיק את הפלזמה בתוך מקום מרוקן מאוויר, באמצעות [[אלקטרומגנטיות|אלקטרומגנט]] ענק ששומר שהפלזמה תהיה במרכז הריק, ללא מגע עם חומר אחר ובמיוחד ללא מגע עם דפנות המכל.

 

מתקנים ניסיוניים הצליחו לעמוד בתנאים הנ"ל בתנאי [[מעבדה]], אך לא להפיק אנרגיה יעילה, וזאת מכיוון שעל מנת להגיע לתנאים בהם פלזמה מתקיימת נדרש להשקיע אנרגיה רבה יותר מהאנרגיה המשתחררת בתהליך ההיתוך הגרעיני.

כדי ליצור כור שיהיה יעיל, כלומר שיפיק יותר אנרגיה מהמושקעת בו, הוא חייב להיות כור ענק. עלות פיתוחו ובנייתו מגיעות למיליארדי דולרים, מחיר שאפילו מדינות עשירות מתקשות לעמוד בו.

לכן נוצרה יוזמה בינלאומית של בניית כור ניסיוני כזה, אשר אם יצליח יהיה [[אבטיפוס]] לבאים אחריו.