יעקב גלעד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למאיה קוסובר
מ ←‏ביוגרפיה: עיצוב
שורה 16:
באותה שנה נתוודע ל[[יהודה פוליקר]] וללהקתו "ברקת" והחל להפיקה. הלהקה, ששינתה את שמה ל"[[בנזין (להקה)|בנזין]]", הפכה בסיועו ללהקה מצליחה, הוציאה שני אלבומים והנפיקה להיטים רבים. הוא כתב בשיתוף עם פוליקר את מרבית להיטיה הגדולים, כמו "[[יום שישי (שיר של בנזין)|יום שישי]]", "חופשי זה לגמרי לבד", "גשם" (שהלחין וביצע גיטריסט הלהקה קיטש אמסלם), "תני לי סיבה" (שביצע המתופף [[אלי חדד]]), "משמרת לילה", "פנים אל מול פנים" ו"התחלה חדשה".
 
שיתוף הפעולה עם יהודה פוליקר המשיך גם ברוב אלבומי הסולו שלו. גלעד הפיק את אלבומיו של פוליקר ואת המופעים שנלוו אליהם וכתב חלק ניכר משיריו. ב-[[1985]] הפיק לפוליקר אלבום בסגנון יווני בשם "[[עיניים שלי (אלבום)|עיניים שלי]]", שהורכב כמעט כולו משירים שתרגם גלעד מ[[יוונית]]. בעקבות תוכנית ב[[גלי צה"ל]] בהשתתפות פוליקר וגלעד שעסקה ב[[הדור השני לשואה|דור השני לשואה]] וכללה שני שירים מקוריים שכתבו, יצא בשנת [[1988]] האלבום "'''[[אפר ואבק]]'''". אלבום זה, שנחשב על ידי מבקרי המוזיקה כאלבום מופת, עסק בתחושותיהם של גלעד ופוליקר כבני "הדור השני לשואה", ילדים שגדלו בצל הורים [[ניצולי השואה]] בארץ ישראל של שנות החמישים והשישים. בין השירים שגלעד כתב לאלבום היו "[[חלון לים התיכון]]", מעין מכתב של [[ניצול השואה]] בארץ ליקיריו שנשארו בגולה, "אפר ואבק" העוסק במסעה של אמו, הלינה בירנבאום, לביקור ראשון במחנות ההשמדה, לאחר שנפתחו השערים ל[[פולין]] לאחר המלחמה, ו"כשתגדל" העוסק בתחושות יתמות וכאב. בעקבות האלבום השתתפו גלעד ואמו יחד עם משפחת פוליקר בסרטה התיעודי של [[אורנה בן דור]] "[[בגלל המלחמה ההיא]]", שעסק בדור השני לשואה.
 
בסוף 1988 החל גלעד בשיתוף פעולה עם להקת "[[משינה]]". חברי הלהקה הקליטו בעיבוד משותף עם גלעד שלושה שירים חדשים, שנכללו באלבום האוסף "[[גבירותי ורבותי: משינה]]" בעריכתו של גלעד, שיצא ב-[[1989]]. גלעד גם סייע ל[[שלומי ברכה]], כותב השירים, בשכתובם לגרסתם המוכרת{{הערה|שם=עסקי הרוקנ'רול|דרור נחום (עורך), '''עסקי הרוקנ'רול''', פרק 5: 1988-1989 - להתנתק מן הניתוק, זברה תקליטים, 2010}}. האלבום זכה להצלחה, נמכר בכ-60,000 עותקים{{הערה|1=[http://www.mashina.co.il/index.php?tPath=1_2_130 ביוגרפיה], אתר "משינה"}}, ונחשב לאלבום שסלל את דרכה של "משינה" להצלחה מחודשת, לאחר שני אלבומים כושלים{{הערה|שם=עסקי הרוקנ'רול}}. באותה שנה יצא גם [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] של [[רפי פרסקי]] "[[כמה פעמים ספרת עד עשר]]" אותו הפיק, ושנתיים לאחר מכן הפיק את אלבומו השני של פרסקי [[מפתח הלב (אלבום)|מפתח הלב]].
 
שיתוף פעולה בולט נוסף של פוליקר וגלעד הוא האלבום "'''הילד שבך'''" מ-[[1995]], העוסק ביחסים בתוך המשפחה. אחד השירים באלבום שכתב גלעד ואף השתתף בביצועו הוא "[[נמס בגשם (שיר)|נמס בגשם]]", שמתאר יחסי משפחה קשים, בעקבותיהם נוטש ילד את בית הוריו אל הרחוב. נושא זה של ילדות טעונה בכאב, מאפיין גם שירים נוספים שכתב, כמו "מה יהיה יהיה" לאותו אלבום, או "ילד אסור ילד מותר" בביצוע [[ריקי גל]]. את הנוסטלגיה לתקופת התום של הילדות ולארצישראליות של פעם, הוא ביטא בשירים נוספים כגון "ילדות נשכחת" בביצוע [[נורית גלרון]], "דרך הכורכר" בביצוע [[אריק סיני]] או ב"פה ושם בארץ בן-גוריון" בביצועו של פוליקר.
 
אמנים נוספים שגלעד הפיק וכתב להם היו: [[אושיק לוי]], [[ירדנה ארזי]] (בהפקת האלבום "[[אנשים זרים]]"), [[גלי עטרי]] (בשיריה "[[הכל עומד במקום]]", "סתיו ישראלי" ועוד) ו[[ריטה]] (בהפקת האלבום "תפתח חלון"). בשנים 1988–1989 הגיש גלעד את תוכנית הרדיו "[[ציפורי לילה]]".