חז"ל – הבדלי גרסאות

'''חָזָ"ל''' ([[ראשי תיבות]]: '''חכמינו זכרם לברכה'''); (אוכינוי בכינוייםנפוץ הפחות נפוץפחות: '''רז"ל:''' - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וה[[הלכה|הלכתיים]] של [[עם ישראל]] לאחר חתימת ה[[מקרא]], בימימימי [[אנשי כנסת הגדולה]], ובעיקר מ[[תקופת בית שני]] (החל מתחילת [[תקופת הזוגות]] ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה ה-3 לפנה"ס]]){{הערה|מקובל במחקר המודרני להפריד בין תקופת הזוגות לבין "חז"ל", ולראות בהם שתי תקופות נפרדות.}}, ועדעד לחתימת ה[[התלמודתלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] בתחילת [[המאה ה-6]]. [[ספרות חז"ל]] הניחוהניחה את היסודות לכל ה[[התורהספרות שבעלתורנית|ספרות פההתורנית]] של ה[[יהדות]], והם מהווים תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה ב[[תולדות עם ישראל]] במיוחד בדורות הרבים בהם לא הייתה ריבונות.{{הבהרה|למה הכוונה בטענה שחז"ל "מהווים תשתית לכרונולוגיה וההיסטוריה בתולדות עםלעם ישראל *במיוחדהנהגה בדורותמדינית הרבים בהם לא הייתה ריבונות*"?}}אחרת.

*'''[[תנאים]]''': חכמי ה[[משנה]], חיו בארץ ישראל עד שנת [[220]] לספירה, ובנוסף למשנה נשמרו דבריהם ב[[ברייתא|ברייתות]] המפוזרות ברחבי התלמודה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] וה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ב[[תוספתא]] וב[[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]]. עם התנאים הבולטים נמנים [[רבי עקיבא]], [[רבי שמעון בר יוחאי]] ורבי [[יהודה הנשיא]] (רבי), עורך המשנה.

*'''[[אמוראים]]''': חכמי ה[[תלמוד]], שפעלו בתקופה שמתום חתימת המשנה ועד לסיום כתיבת התלמוד (משנת 220 עד שנת [[500]]). האמוראים פעלו בשני מרכזים: ב[[ארץ ישראל]] (ב[[טבריה]] וב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]), וב[[בבל]]. בנוסף לתלמודים (בבלי ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]וירושלמי) נשמרו דבריהם ב[[אגדה (יהדות)|מדרשי אגדה]], שהמרכזיים שבהם הם [[מדרש רבה]] ו[[מדרש תנחומא]].

*'''[[סבוראים]]''': חכמי [[ישיבה|ישיבות]] בבל מסוף תקופת ה[[אמוראים]]האמוראים (סוף [[המאה ה-5]]) ועד לתחילת תקופת ה[[גאונים]] (סוף [[המאה ה-6]] או אמצע [[המאה ה-7]]). הסבוראים ערכו את התלמוד ופעלו להטמעת תכניו בקרב עם ישראל.