עמוד מרקוס אורליוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ערכים בהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה ל קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה שימוש בCat-a-lot |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מבנה
| שם =
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| סוג =
| על שם = מרקוס אורליוס ופאוסטינה
| עיר =
| תאריך התחלה =
| תאריך סיום =
| גובה =
| יוצר =
| אדריכל =
| סגנון אדריכלי =
| בעלים =
| נגישות =
| גוף מתחזק =
| קואורדינטות =
| אתר אינטרנט =
| מפה = {{מפת מיקום מוויקינתונים|רומא|סטייה אנכית=|סטייה אנכית נוספת=|כיוון כתב=|כיוון כתב נוסף=}}
}}
שורה 28:
כתובת ההקדשה המקורית נהרסה ולכן לא ידוע אם בניית העמוד נעשתה בתקופת שלטונו של הקיסר (לרגל ניצחונו על ה[[קוואדים]]{{אנ|Quadi}}, ה[[מרקומנים]] וה[[סרמטים]] בשנת [[176]] לספירה) או לאחר מותו בשנת 180{{הערה|שם=הערה1|משה עמית, ''תולדות הקיסרות הרומית'', ירושלים, 2003, ע' 519}}. אולם, כתובת שנמצאה בקרבתו מעידה כי העמוד הושלם בשנת [[193]]{{הערה|שם=הערה2|Beckmann, Martin. "The Column of Marcus Aurelius", ''A Companion to Marcus Aurelius'', ed. M. van Ackeren, Hoboken, 2012. p. 251}}.
בתקופת רומא העתיקה, עמד העמוד בחלק הצפוני של [[שדה מרס]] במרכז כיכר. כיכר זו הייתה ממוקמת או בין המקדש של [[אדריאנוס]] ו[[המקדש של מרקוס אורליוס]] {{אנ|Temple of Marcus Aurelius}} שנחנך על ידי בנו קומודוס, (מקדש ממנו לא נותר בימינו דבר) ועמד במקום בו עומד [[ארמון ודקינד]] {{אנ|Palazzo Wedekind}}, או בתוך המתחם המקודש של המקדש.
עבור הרומאים, העמוד מילא שתי פונקציות. האחת, אנדרטת כבוד בגודל חסר תקדים, והשנייה, כפלא הנדסי אשר ניתן להיכנס לתוכו ולטפס מעלה. היו אשר כינו את העמוד columna cochlis בשל המבנה הספירלי דמויי חילזון, כפי שרואים באיור משמאל, והשם "Centenaria" (בן מאה) הנקוט בידי המקומיים מתייחס לגובה של העמוד, כולל הבסיס והכותרת, אשר מסתכם ב-100 רגליים רומיות (29.62 מטר). עובדות אלו מצוינות בכיתוב שעל בסיס העמוד, אותן כתב אדראסטוס, Adrastus, עבד משוחרר, שהיה מנהל האחזקה של האנדרטה. הוא ביקש בשנת 193 להקים מבנה בסמוך לעמוד על-מנת שיוכל לפקח על העבודה והשמירה{{הערה|שם=הערה2|}}.
גובהו של עמוד מרקוס אורליוס הוא 29.62 מטרים. העמוד ניצב על [[כן (בסיס)|כן]] בגובה של 10.1 מטר. במקור עמד הכן על פלטפורמה בגובה 3 מטר. העמוד מתנשא לגובה כולל של 39.72 מטרים{{הערה|שם=הערה3|Jones, Mark Wilson, ''Principles of Roman Architecture'', New Haven and London, 2000, p. 220}}, כי 3 מטרים מהבסיס נמצאים מתחת לאדמה מאז השיקום בשנת [[1589]]. החלק הנמוך ביותר מעולם לא נחפר ונחקר. במקור, על ראש העמוד היה ניצב גם פסל - ככל הנראה של הקיסר. בכך הגדיל את הגובה הכולל של המבנה עוד יותר. זה יכול להסביר את הגובה של 51.95 מטרים (או 175 רגליים רומיות) כפי שצוין בקטלוגים המחוזיים של רומא מהמאה ה-4 לספירה.
העמוד חלול ובתוכו נבנו 200-190 מדרגות לולייניות שנתנו גישה לתצפית שבראשו, כמו בעמוד טראיאנוס. העמוד מורכב מ-27 או 28 גלילי שיש [[קרארה]] כל אחד בקוטר 3.7 מטרים. מספר הגלילים אינו מוחלט בשל פעולות השיקום ומצב השימור. החלל הפנימי עבור המדרגות נעשה במחצבה. גרם מדרגות זה מואר דרך חרכים צרים בתבליטים שעל העמוד. בעבר, הכניסה למדרגות הייתה דרך פתח בבסיס בצד של [[ויה דל קורסו]], שנסגר לציבור.
שורה 40:
[[קובץ:Colonna di Marco Aurelio - Detail.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|פרטים על העמוד. שים לב לחרכים האנכיים (ראה בהגדלה) שנועדו להכניס אור לגרם המדרגות הפנימי.]]
[[קובץ:Roman Pontoon Bridge, Column of Marcus Aurelius, Rome, Italy.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|פרט מהעמוד המתאר את צבא רומי בפיקוד אורליוס חוצה את הדנובה על גשר סירות צף]]
העמוד הדורי בעל קוטר אחיד למדי לכל גובהו (רק 14 סנטימטר רחב יותר בבסיס), והוא מכוסה בתבליטים המגולפים ב-21 ספירלות - כל אחת מהן בגובה של כ-130 סנטימטרים. התמונה הספירלית שבתבליטים מספרת את הסיפור של מלחמות הדנובה או המלחמות המרקומאניות שניהל מרקוס אורליוס משנת 166 עד מותו.
הכרונולוגיה המדויקת של האירועים שנויה במחלוקת. תאוריה מקובלת קובעת{{הערה|שם=הערה4|John Morris, "The Dating of the Column of Marcus Aurelius"
''J. Warburg and Courtauld Institutes'','''15''', No. 1/2 (1952), pp. 38-40 http://www.jstor.org/stable/750112 }} כי המערכה ראשונה נגד ה[[מרקומנים]] וה[[קוואדים]] {{אנ|Quadi}} הייתה בשנים 173-172 לספירה ולאחר מכן נגד ה[[סרמטים]] בשנים 175-174 לספירה.
שורה 46:
סיפורי המעשה של שתי המערכות מופרדים על ידי דמות של ניצחון המופיעה על מגן. סיפור המערכה הראשונה מתחיל מבסיס העמוד ופותח בחציית הצבא את נהר הדנובה, כנראה בקרנונטום {{אנ|Carnuntum}} הרוב המכריע של התבליטים הוא אודות שדה הקרב, אבל יש כמה סצנות רקע שונות כגון סצנה בה הקיסר פונה אל חייליו ואפילו רמזים על הישגי הלוגיסטיקה ויכולת ההנדסה של הרומאים בניהול מערכה צבאית בתיאור של חיילים החוצים את הנהר על [[גשר צף]]. לאירוע אחד מסוים בתבליט, יש עדות היסטורית לתעמולה הרומית - מה שנקרא "נס הגשם בטריטוריה של הקוואדים", שבו אלוהים נענה לתפילת הקיסר והציל את החיילים הרומיים בסערה איומה, נס שמאוחר ה[[נוצרים]] ייחסו אותו לאל הנוצרי.
בסצנות בודדות מתוארים כפרים שנשרפו, נשים וילדים שנתפסו ונעקרו ממקומם וגברים שנהרגו. ההתרגשות, הייאוש וסבלם של "הברברים" במלחמה מיוצגים בחריפות במחוות ובהבעות פנים של הדמויות. מולם הקיסר מיוצג כגיבור, השולט על סביבותיו. עם זאת, פליקס פירסון{{הערה|שם=הערה6|Felix Pirson, "Style and Message on the Column of Marcus Aurelius", ''Papers of the British School at Rome'', Vol. 64 (1996), pp. 139-179
למרות דמיון רב ל[[עמוד טראיאנוס]], הסגנון הוא שונה לגמרי. הוא מבשרו של הסגנון הדרמטי של [[המאה ה-3]] ונקשר לשער [[ספטימיוס סוורוס]], שהוקם בשנת [[204]]. הדגש מושם על מבט חזיתי ואת הפרספקטיבה יוצרים על ידי הקטנת הדמויות בשורה שמעל שורת החזית, או דמויות שהן לא בפרופורציה. ראשי הדמויות הם גדולים באופן לא פרופורציונלי, כך שהצופה יוכל לפרש טוב יותר את הבעות פניהן. התמונות מגולפות בפחות עידון מאשר בעמוד טראיאנוס, לעומק רב יותר לתוך האבן, ליצור ניגוד טוב יותר בין אור וצל. שפת הסמלים ברורה יותר ובעלת הבעה, אם כי מסורבלת ממבט הראשון. היא משאירה רושם שונה לגמרי על הצופה בסגנון האמנותי של עמוד טראיאנוס, סגנון מהשנים 150-100. שם יש איזון רגוע ומפוכח - כאן, דרמה ואמפתיה. השפה הציורית היא חד משמעית - הדומיננטיות והסמכות הקיסרית מודגשת, והנהגתו היא מוצדקת. ▼
▲למרות דמיון רב ל[[עמוד טראיאנוס]], הסגנון הוא שונה לגמרי. הוא מבשרו של הסגנון הדרמטי של [[המאה ה-3]] ונקשר לשער [[ספטימיוס סוורוס]], שהוקם בשנת [[204]]. הדגש מושם על מבט חזיתי ואת הפרספקטיבה יוצרים על ידי הקטנת הדמויות בשורה שמעל שורת החזית, או דמויות שהן לא בפרופורציה. ראשי הדמויות הם גדולים באופן לא פרופורציונלי, כך שהצופה יוכל לפרש טוב יותר את הבעות פניהן. התמונות מגולפות בפחות עידון מאשר בעמוד טראיאנוס, לעומק רב יותר לתוך האבן, ליצור ניגוד טוב יותר בין אור וצל. שפת הסמלים ברורה יותר ובעלת הבעה, אם כי מסורבלת ממבט הראשון. היא משאירה רושם שונה לגמרי על הצופה בסגנון האמנותי של עמוד טראיאנוס, סגנון מהשנים 150-100. שם יש איזון רגוע ומפוכח - כאן, דרמה ואמפתיה. השפה הציורית היא חד משמעית - הדומיננטיות והסמכות הקיסרית מודגשת, והנהגתו היא מוצדקת.
ניתן לצפות ביציקות גבס של התבליטים ב[[המוזיאון לתרבות הרומית|מוזיאון לתרבות הרומית]] ברומא.
שורה 60 ⟵ 59:
בשנת 1589 הורה האפיפיור [[סיקסטוס החמישי]] על שיקום העמוד, כפי שמופיע על כתובות בכל צד של הבסיס. דומניקו פונטנה ביצע את עבודת השיחזור, חידש והתאים את הכן לשינוי שחל בגובה פני הקרקע{{הערה|שם=הערה7|Masiani, Renato, and Cesare Tocci, "Ancient and Modern Restorations for the Column of Marcus Aurelius in Rome" International Journal of Architectural Heritage 6.5 (2012): 542-561}}.
על הפלטפורמה העליונה הוצב פסל ברונזה של השליח [[פאולוס]], במקביל לפסלו של [[פטרוס]] שהוצב שנה קודם על עמוד טראיאנוס (במקור עמד שם כנראה פסל של מרקוס אורליוס, אבל הוא אבד כבר ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]). חלק מעבודת "השיקום" היה מפוקפק יותר. הוסיפו, למשל, ארבעה פסלים הבולטים מאמצע העמוד לארבעה כיוונים. פסלים אלה תיארו "ברברים" שנכנעו למרקוס אורליוס ושלושה ניצחונות עם זרים. פסלים אלה הוסרו לחלוטין מהמבנה והם נותרו רק בציורים מתקופת ה[[רנסאנס]].
שינויים אלה ותיקונים אחרים לאזורים שנפגעו ניתן לראות בבירור היום, משום שזה בוצע עם שיש אפור, בניגוד בולט לשיש הלבן הבוהק המקורי באנדרטה למיליטריזם, לפאר וליהירות של רומא.
שורה 68 ⟵ 67:
{|
|-
| סיקסטוס החמישי, האפיפיור|| SIXTVS V PONT MAX
|-
| את העמוד הספירלי הזה, || COLVMNAM HANC
שורה 74 ⟵ 73:
| {{רווח קשיח|4}}|| COCLIDEM IMP
|-
| המוקדש לקיסר אנטונינוס,
|-
| ההרוס למרבה הצער || MISERE LACERAM
שורה 90 ⟵ 89:
+ גובה העמוד: 26.4 מטרים.
<blockquote>
(גובה טיפוסי של הגלילים: 1.56 מטר.
קוטר העמוד: 3.48 מטר.)
</blockquote>
+ גובה הכותרת: 1.55 מטר. {{ש}}= גובה העמוד עצמו: 29.62 מטרים (בערך 100 רגל רומית).
שורה 105 ⟵ 104:
==לקריאה נוספת==
<blockquote>
* עמית משה, ''תולדות הקיסרות הרומית'', ירושלים, 2003
<div style="text-align: left; direction: ltr">
* Van Ackeren, Marcel. ''A companion to Marcus Aurelius''. Vol. 96. Hoboken, 2012.
* Masiani, Renato, and Cesare Tocci. "Ancient and Modern Restorations for the Column of Marcus Aurelius in Rome." ''International Journal of Architectural Heritage'' 6.5 (2012): 542-561.
* Jones, Mark Wilson, ''Principles of Roman Architecture'', New Haven and London, 2000,
</div>
שורה 118 ⟵ 117:
<blockquote>
<div style="text-align: left; direction: ltr">
* Mark Cartwright [http://www.ancient.eu/article/647/The_Column_of_Marcus_Aurelius The Column of Marcus Aurelius]
* Martin Beckmann [http://www.academia.edu/3824652/The_Column_of_Marcus_Aurelius The Column of Marcus Aurelius]
| |||