אסמכתא (דרשה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת דעת המהר"ל, החלפות ( מצווה), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 10:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שכל מה שיש לו אסמכתא מן התורה העיד{{הערה|לפי גרסא אחרת: העיר.}} הקדוש ברוך הוא שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים, וזה דבר ברור ואמת ולא כדברי המפרשים{{הערה|רבי [[דוד בן שמואל הכוכבי]] כותב ב[[ספר הבתים]] מגדל דוד - ספר אמונה שער ד' פר ז': ..."ודע כי הדברים שהיו סומכין אותם למדרש תיבה או תיבות או אות מן האותיות, היה הדבר מבואר שהוא מקובל מסיני, ולהודיע זה ראוי לסמכם לתורה שבכתב. ומפני זה כשהסמיכה ההוא לא עלתה בידם אז הסכימה שהוא מדרבנן, ואמרו על זה מדרבנן ואסמכתא בעלמא. וכן לפעמים בדברים שהיו נודעים שהם תקנת חכמים היו מסמיכים אותה לתיבה מהתיבות שבכתוב, ויבארו שזה על צד הסמך".}} האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא שכוונה התורה לכך, חס וחלילה, ישתקע הדבר ולא יאמר, שזו דעת מינות הוא, אבל התורה העידה{{הערה|לפי גרסה אחרת: העירה.}} בכך ומסרה חיוב הדבר לקבעו חכמים אם ירצו, כמו שכתוב ועשית את הדבר על פי הדבר אשר יגידו לך ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה, כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם, וכל [[תורה שבעל פה]] רמוזה בתורה שהיא תמימה וחס ושלום שהיא חסירה כלום|מקור=[[ריטב"א]], [[ראש השנה]], [[s:חידושי הריטב"א על הש"ס/ראש השנה/פרק א#דף טז עמוד א|דף ט"ז, עמוד א']]}}
 
ה[[מהר"ל מפראג]], בדומה לריטב"א, תקף את הגישה האומרת ש"אין לאותה מצווה (=שנלמדה באסמכתא) כלל שום עניין אל התורה באמת... כאלו היה זה מליצה בלבד", וכתב שהאסמכתאות הםהן ראיות מן המקרא לעקרון שעל פיו חכמים מחדשיםחידשו תקנות, אך אין הם מדאורייתא ממש כיון שהם נלמדות מן הפסוקים בדרךב'דרך רחוקה'.{{הערה|[[מהר"ל מפראג]], [[באר הגולה (מהר"ל מפראג)|באר הגולה]], [[s:באר הגולה (מהר"ל)/הבאר הראשון|הבאר ראשון]]}}
 
==אסמכתות שונות==