משה מנדלסון (סופר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gklein2018 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
לפי אנציקלופדיה יודאיקה |
||
שורה 7:
}}
[[קובץ:Grabmal Moses Mendelson.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מצבה לזכרו של משה מנדלסון בבית הקברות היהודי אולסדורף {{אנ|Ohlsdorf Jewish Cemetery}} בהמבורג]]
'''משה מנדלסון''' (ב[[גרמנית]]: '''Moses Mendelsohn''';{{כ}} [[ד' בניסן]] [[תקמ"ב]] – [[כ"ז בסיון]] [[ה'תרכ"א]], [[19 במרץ]] [[1782]] – [[5 ביוני]] [[1861]]) היה [[משורר]], [[סופר]], [[צייר]] ו[[מתרגם]] [[יהדות גרמניה|יהודי-גרמני]].
== תולדות חייו ==
נולד ב[[המבורג]] בשם משה פרנקפורטר, בן הרב [[מנחם מנדל פרנקפורטר]] וצפורה (לבית לוין); מאוחר יותר שינה את שמו על שם הפילוסוף [[משה מנדלסון]]. אחיו היה רפאל אריה הירש, אביו של [[רש"ר הירש]]. נישא לפוגלכן פיליפ נוישטטל. פרטים אוטוביוגרפיים רבים אודותיו מפוזרים בספרו "פני תבל".
למד אצל אביו, וגם אצל דודו (אחי אביו) הרב יהודה ליב פרנקפורטר לבית שפירא (רל"ש; אלטונא 1743–1836), מחבר הפירוש לתורה "הרכסים לבקעה" ורבי [[יצחק ברנייס]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002047745/NLI|כותרת=לכבוד אדונינו מורינו הגאון הגדול ... : מהור"ר יצחק בערנייס ... אב"ד וחכם קהל אשכנזים דק"ק המבורג, ביום בֹאו פה העירה}}}}. בהשפעתו של [[נפתלי הרץ וייזל]] נמשך ל[[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]].
פרסם ספרים אחדים, וכן פרסם בכתבי עת של אנשי [[תנועת ההשכלה היהודית]], בהם "ספר ידידיה" בעריכת ירמיהו היינמן, "[[המאסף]]" בעריכת [[שלום הכהן]], "[[Allgemeine Zeitung des Judentums]]" בעריכת [[לודוויג פיליפסון]] ו"[[אוריינט (כתב עת)|אוריינט]]" בעריכת [[יוליוס פירסט]].
== פני תבל ==
עיקר יצירתו של מנדלסון חובר בבגרותו בשנת [[תקס"ז]] ובזקנותו, ונאסף לספר מוסר ההשכל "פני תבל", אוסף שיריו ומליצותיו ומוסריו, הערוך במתכונת [[מחברות עמנואל]] אך תוך שמירה על צחות הלשון ותוכן ראוי. הספר כולל חמישים וחמש מחברות העוסקות במוסר, פירושים למקרא, דברי הערכה על רבנים ומשוררים, התייחסות למאורעות התקופה, ביקורת וסאטירה, ושירים רבים
השירה של מנדלסון דידקטית ומפוארת, מיוסדת על בקיאות במקרא ובלשון הקודש, ממשיכה את דרכם של [[נפתלי הרץ וייזל]] ו[[שלום הכהן]], אך בהיקף שירי רחב יותר ובסגנון פשוט יותר. כשספרו יצא לאור לאחר מיתתו, נותרו אך מעט קהל קוראים עברי בגרמניה. בשל כך זכה למעט תהודה ונשכח, על אף היקף יצירתו.
| |||