מבצע פליקס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
הרחבה |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=היסטוריה}}{{סכסוך צבאי
| שם = מבצע פליקס
[[קובץ:Operationfelixmap.svg|250px|ממוזער|תכנון הפלישה במבצע פליקס]]▼
| שם בשפת המקור = Operation Felix
| מערכה = [[החזית המערבית במלחמת העולם השנייה]]
| מלחמה = [[מלחמת העולם השנייה]]
| תמונה = Operationfelixmap.svg
| מקום = {{דגל|המדינה הספרדית||+}}, [[חצי האי האיברי]]
| צד ראשון = [[מדינות הציר]] {{ש}} [[המדינה הספרדית]]
| צד שני = [[האימפריה הבריטית]]
}}
'''מבצע פליקס''' (ב[[גרמנית]]: '''Unternehmen Felix''') הוא שם תוכנית צבאית להשתלטות משותפת של [[גרמניה הנאצית]] ו[[המדינה הספרדית]] על [[גיברלטר]]. חשיבותו הייתה בהתשלטות על [[מצר גיברלטר]] מתוך כוונה לחסום את [[הים התיכון]] בפני [[הצי המלכותי הבריטי]]. לבסוף מבצע זה לא יצא אל הפועל בשל חוסר הסכמות בין [[אדולף היטלר]] ו[[פרנסיסקו פרנקו]].
== רקע ==
בסוף אוקטובר [[1940]] נערכה "[[פגישת הנדיי|פגישת אנדיי]]" בין [[קנצלר גרמניה]] [[אדולף היטלר]] ושליט ספרד [[פרנסיסקו פרנקו]]. בפגישה, שנערכה בקרון הרכבת של היטלר באנדיי, על הגבול בין [[צרפת של וישי|צרפת הכבושה]] לספרד, דנו השניים על הצטרפות ספרד ל[[מדינות הציר]]. זאת לאחר שעד אז, שמרה [[המדינה הספרדית]], שזה עתה יצא [[מלחמת האזרחים הספרדית|ממלחמת אזרחים עקובה מדם]], על [[ספרד במלחמת העולם השנייה|מדיניות ניטרלית]]. במהלך הפגישה, שארכה כ־7 שעות, הציב פרנקו מספר דרישות כתנאי להצטרפות ספרד אל [[מדינות הציר]]. הוא דרש מגרמניה את [[מרוקו הצרפתית]], את עיר הנמל [[אוראן]] ב[[אלג'יריה]], שטחים נוספים על אדמת אפריקה וכן דרישות נוספות. למשל, אספקה גרמנית לצבא הספרדי המתשקם:
* 400-700 אלף טונות של [[דגנים|תבואה]].▼
* כל ה[[דלק]] שהצבא הספרדי יזדקק לו.
* כל הציוד החסר לצבא הספרדי.
* [[ארטילריה]], [[מטוס|מטוסים]]
כמה ימים לאחר מכן, אמר היטלר לבן בריתו מנהיג [[איטליה הפשיסטית]], [[בניטו מוסוליני]], כי היה מעדיף שיעקרו שלוש או ארבע משיניו, מאשר להיפגש שוב עם פרנקו. [[היסטוריון|ההיסטוריונים]] חלוקים בדעתם בשאלה האם פרנקו דרש דרישות מוגזמות כתנאי לכניסתה של ספרד למלחמה, או נקב מלכתחילה במחיר לא מציאותי כדי לסכל את תוכניותיו של היטלר.
== תוכנית ==
בנובמבר 1940, הוציא היטלר הנחיה המפרטת את פרטי מבצע פליקס, החל במשימות סיור של סוכנים גרמנים כדי לחקור את ההגנות ואת [[נמל התעופה הבין-לאומי גיברלטר|שדה התעופה של גיברלטר]]. יחידות מיוחדות של מחלקת המודיעין החוץ הגרמני, "בשיתוף פעולה מוסווה עם הספרדים", יגנו על האזור מפני ניסיונות בריטיים לגלות הכנות למתקפה. הכיבוש תוכנן ליום ה־39 מפלישת הכוחות הגרמניים לספרד. אסטרטגיית הקרב של היטלר הייתה בניית כוח התקפה משני קורפוסים, דיוויזיית SS וגיס אווירי. על [[הקורפוס ההררי ה-49 (ורמאכט)|הקורפוס ההררי ה-49]] של ה[[ורמאכט|וורמאכט]] תוטל המשימה להתמודד עם חיל המצב של גיברלטר, המונה כ־11,600 חיילים. אגפי הקורפוס ה-39, יוגנו על ידי דיוויזיית ה-SS, שהייתה אמורה לעמוד מוכנה לכיבוש [[פורטוגל]], במקרה של איום [[בעלות הברית]] ממערב. ה[[לופטוואפה]] יכבוש שישה שדות תעופה בקו החוף האטלנטי וסביבתו, כדי לשגר מטח אווירי על [[הצי המלכותי]]. [[הפיקוד העליון של הוורמאכט]] מיפה את מבצע פליקס בדייקנות קפדנית: ארבעה תותחים להגנה על האגף המזרחי, עוד ארבעה מדרום, והסתערות במבנה של שלוש [[שדרה (טקטיקה)|שדרות]] על העיירה. לבסוף יבצעו הסתערות על הסוללה המלכותית של הצי הבריטי. הגרמנים הקציבו משלוח של 13,000 טון של תחמושת, 7,500 טון דלק ו-136 טון מזון מדי יום כדי להאכיל את החיילים.
== סיכול המבצע ==
המגבלה היחידה שמנעה מהיטלר את להוציא לפועל את מבצע פליקס ולכבוש את גילברטר היה חוסר ההסכמה הספרדי. על פי התוכנית, פרנקו יאשר בחשאי להנהגה הנאצית מעבר חופשי של חיילים גרמנים דרך ספרד, אך באופן רשמי יציג מחאה דיפלומטית. בכך יסווה את שיתוף הפעולה שלו, מול האשמות הבריטיות על הפרת המחויבות הספרדית לניטרליות. עם זאת, ממילא פרנקו לא יכל לשכנע את בריטניה שהמהלך נעשה בניגוד לרצונו, שכן [[המודיעין הבריטי]] כבר ידע לפרטים על תוכניתו של היטלר לכיבוש גיברלטר. להערכת המודיעין הבריטי לבמצע היו סיכויי הצלחה גבוהים, מה שהדאיג מאוד את ממשלת בריטניה מפני האיום הגרמני על גיברלטר. [[וינסטון צ'רצ'יל]] הודה ששתי החששות הגדולים ביותר שלו באותו שלב של המלחמה היו אובדן גיברלטר ו[[המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945)|התקפות על שיירות הספינות באוקיינוס האטלנטי]]. צ'רצ'יל חשש שאחרי אפריל [[1941]] הנאצים עלולים לאבד את סבלנותם, ויישלחו את ה[[וורמאכט]] לכבוש את גילברטר ללא הסכמת פרנקו, שממילא לא יכל להציג התנגדות צבאית אפקטיבית. צ'רצ'יל הבין שגיברלטר לא תוכל לעמוד מצור גרמני, ולכן דבק באסטרטגיה של מניעת ההתקפה הגרמנית.
על פי הצעתו של נספח הצי בשגרירות בריטניה במדריד, [[אלן הילגרת']], צ'רצ'יל פתח באחד ההימורים הפוליטיים הנועזים ביותר של המלחמה: חלוקת שוחד של 13 מיליון דולר לראשי צבא ספרד<ref>{{nrg|[[נדב איל]], כתב [[מעריב]] באירופה|השוחד ששינה את מלחמת העולם ה-2|799/501|[[16 באוקטובר]] [[2008]]|1|1}}</ref>. אלה בתמורה יבטיחו שפרנקו יעמוד במחויבותו לנייטרליות, אם יהיה צורך בכך, על ידי [[הפיכה צבאית]]. הכסף החל לזרום כבר בקיץ 1940, לפני הפגישה המתסכלת של היטלר עם פרנקו.
בהיבט זה, באמצע 1941 צ'רצ'יל כבר יכל לנשום לרווחה, שכן התותחים הגרמניים פנו מזרחה בעת [[מבצע ברברוסה|הפלישה לברית המועצות]]. אילו טריטוריית גילברטר הייתה נכבשת, בעלות הברית היו נדרשות לכבוש את [[האיים הקנריים]], כדי להשיג אחיזה ימית כלשהיא באזור, בתוכנית שכונתה "[[מבצע פילגרים]]" ({{אנ|Operation Pilgrim|Operation Pilgrim}}).
▲[[היסטוריון|ההיסטוריונים]] חלוקים בדעתם בשאלה האם פרנקו דרש דרישות מוגזמות כתנאי לכניסתה של ספרד למלחמה, או נקב מלכתחילה במחיר לא מציאותי כדי לסכל את תוכניותיו של היטלר.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{בקרת זהויות}}
{{זירות מלחמת העולם השנייה}}
| |||