שירה אפית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צירוף דברים של ש"ל גורדון להרחבה קצרה.
הסבר של יו בלייר מדוע קשה לחבר אפוס
שורה 7:
 
המבקרים מבחינים בין אפוס פרימיטיבי או ראשוני, שיר שעבר בעל-פה במשך דורות עד שנאסף וחובר על ידי משורר, ומהווה יצירת-עם ראשונית; לבין אפוס אמנותי או משני, מלאכת מחשבת של משורר הצומחת מאפוסים קודמים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ק. ס לואיס|שם=מבוא לגן העדן האבוד, ע' 12|מקום הוצאה=לונדון, ניו יורק, טורונטו|מו"ל=הוצאת אוניברסיטת אוקספורד|שנת הוצאה=1943}}</ref>
 
כתב יו בלייר: "באופן אוניברסלי, מכל יצירות השיר, השיר האפי יכול להיות המכובד ביותר אך גם הקשה ביותר לביצוע. להמציא סיפור שינעם ויעניין את כל הקוראים, בהיותו בו-זמנית משעשע, חשוב, ומלמד; למלאו באירועים מתאימים; להחיותו במגוון דמויות, ותיאורים; ובמשך יצירה ארוכה. לשמור על רגש הגון, ועל סגנון נעלה, שהצביון האפי דורש, זה ללא ספק המאמץ הנעלה ביותר של הגאונות השירית. לא בכדי כה מעטים הצליחו לחבר אפוס".<ref>{{צ-ספר|מחבר=יו בלייר|שם=הרצאות על רטוריקה וספרות, הרצאה מס' 42|מקום הוצאה=לונדון|מו"ל=תומאס טג|שנת הוצאה=1841}}</ref>
 
כתב [[שמואל ליב גורדון]]: "השירה הסיפורית נוסדת על מקרים ומעשים שֶׁקָּרוּ בחיי העם. אבל המשורר לא יקח ליסוד לשירו את כל פרטי המקרה כמו שהיה, כי אם את '''עִקָּרוֹ;''' וגם לא יסתפק כמו שהיה בִּמְצִיאוּת, כי אם הוא שופך עליו מרוח דמיונו וּמַאֲצִיל ומרומם את הגבור, או את המקרה, אשר בחר לו לנושא שירתו למעלת הנעלה והנשגב. המשורר איננו מְסַפֵּר את הדבר כמו שהיה, כי אם כמו '''שהיה יכול וצריך להיות''' על פּי דמיונו הוא. באֹפֶן זה מראה לנו המשורר מחזות נשּגבים ונעלים מאד, הדומים בכל זאת אל המציאות הפשוטה".<ref name=":0" />