עריכה – הבדלי גרסאות

** כתיב: תיקון [[שגיאת כתיב|שגיאות כתיב]] ופליטות קולמוס, וכן הקפדה על אחידות כתיבתו של הספר בהתאם למערכת כללים, כגון כללי [[כתיב מלא|הכתיב המלא]]. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעיתים אף באותו משפט, מופיעה מילה בשתי צורות כתיב שונות.

** [[תחביר]]: ניכוש שגיאות תחביריות ממשפטי הספר, הקפדה על פיסוק נכון.

** ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים בצורה [[עמימות#עמימות לשונית|מעורפלת]] או לא נוחה לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת [[האקדמיה ללשון העברית]], הנכתבים בידי חוקרי לשון, שהם "טלית שכולה תכלת", זוכים לעריכה לשונית.

** בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הספר.

** הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הספר.

** הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך.

** הערות לגבי מבנה הספר: חלוקה לפרקים ולסעיפים.

** הצעות למתן שמות טובים יותר לפרקי הספר ולסעיפיו.

** איתור פגמים נוספים בספר, ובהם כפילות, חוסר התאמה בין פרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושאו של הספר (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם).

** שינויים במבנה הספר והתפתחות העלילה בו, לשם יצירת הרמוניה.

** שכתוב משפטים ופסקאות שסגנונם לקוי.

** ביצירה המלווה ב[[איור]]ים, נדרשת עריכה גרפית, המטפלת בשילוב של האיורים והטקסט: קביעת השטח שיוקדש לאיור, מיקומו על פני הדף וכדומה.

** ריווח בין ה[[פסקה|פסקאות]] והפרקים.

** קביעת סוגי האותיות שבהן תודפס כל מילה בספר.

** קביעת מבנה הטבלאות.

** האחדת [[עיצוב]]ו של הספר.

** היקף העריכה שלה זוכה כל ספר תלוי באיכותו של הספר המוגש לעריכה, ונתון לשיקול דעתו של המו"ל.