חשבונייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
תגיות: שוחזרה גרשיים שגויים עריכה חזותית |
||
שורה 4:
== תיאור ==
'''מסגרת החשבונית עשויה לרוב מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] או [[פלסטיק]] ובעבר גם מ[[מתכת]]; הצירים הם בדרך כלל מוטות אופקיים לאורכם מוזחים החרוזים, אך קיימות שיטות נוספות, כמו למשל הסורובן היפני, בו הצירים אנכיים.'''
'''בחשבונייה פשוטה, מושחלים על כל ציר תשעה חרוזים. כשכל החרוזים בצד אחד, הציר מייצג אפס. הזזת חרוז אחד לצד השני היא 1, וכשכל החרוזים בצד השני, הספרה היא 9.'''
'''כדי לחבר שני מספרים, "רושמים" את הראשון על החשבונייה, על ידי "כתיבת" כל ספרה לציר, לפי הסדר, ומוסיפים את השני על ידי הזחת חרוזים במספר הנדרש לכל ספרה. כשצריך להוסיף 1 לציר עליו כבר יש 9, מחזירים את כל החרוזים לצד שני, ומוסיפים 1 לציר הבא.'''
'''בחשבוניות מורכבות יותר יש שני צירים עבור כל ספרה, כאשר החרוזים על אחד מהם מייצגים 1, והחרוזים על השני מייצגים מספר גדול יותר, בדרך כלל 5. באופן זה, הסורובן היפני משתמש בחמישה חרוזים בלבד לזוג הצירים: בציר האחדות ארבעה חרוזים, ובציר החמישיות חרוז בודד.'''
=='''היסטוריה של החשבונייה'''==
'''מקורה של החשבונייה לוט בערפל, כיוון שבמקומות ובעמים רבים עשו שימוש בחשבוניות. ידוע כי החשבונייה שימשה בתרבויות [[בבל]] ו[[סין (אזור)|סין]], והומצאה בזמן כלשהו בין שנת 2400 לפנה"ס לשנת [[300 לפנה"ס]]. העדות המוקדמת ביותר המצויה בידינו לשימוש בחשבונייה מבוססת על "[[לוח סלמיס]]" מ[[יוון העתיקה]], המתוארך לסביבות שנת 300 לפנה"ס.'''
'''החשבונייה היוונית הייתה מבוססת על מניה בשיטה ה[[אקרופוניה|אקרופונית]], והחשבוניות ה[[רומא העתיקה|רומיות]] שעוצבו בעקבות היווניות השתמשו בשיטה דומה.'''
'''החשבונייה המוכרת לנו היום, בה ישנם שני חרוזים בחלק העליון וחמישה בתחתון, התבססה על דגם סיני מן [[המאה ה-12]] בשם שואן פן. דגם זה נותר בעינו עד אמצע [[המאה ה-19]], אז החל שימוש בשיטה בה יש רק חרוז אחד בחלק העליון. ה[[יפן|יפנים]], שייבאו את החשבונית הסינית דרך [[קוריאה]], אימצו שיטה משוכללת יותר שבה חרוז אחד בחלק העליון וארבעה בתחתון בתחילת [[המאה ה-17]].'''
'''השימוש בחשבונייה כשיטה לחישוב נדחק במערב מפני חישוב במספרים, והחשבוניות המשיכו לשמש באסיה, שימוש הנמשך במקומות מסוימים עד היום, ונלמד בבתי הספר.'''
<gallery>
תמונה:RomanAbacusRecon.jpg|שיחזור של חשבונייה רומית עשויה ברונזה
שורה 25:
</gallery>
== '''''סו''רובן'''
[[קובץ:Soroban.JPG|ממוזער|סורובן יפני מודרני. המספר שמוזן בעשרת הצירים הימניים הוא 1234567890, כשהספרות הגבוהות יותר כולן 0]]
'''חשבוניות עדיין נמצאות בשימוש, בעיקר באסיה. ביפן מיומנות בשימוש בחשבונייה נלמדת בבית ספר יסודי כחלק מתוכנית הלימוד, ומשרד המסחר מקיים בחינות בשימוש בחשבונייה, ומעניק תעודות לפי רמת המיומנות של הנבחן, בין רמה 5 (מפעיל מיומן) ורמה 1 (מסטר). מפעילי חשבונייה מומחים הם בדרך כלל, כמעט אוטומטית, מומחים גם ב[[חישוב בעל-פה]]. בבית הספר מלמדים לדמיין בעיני רוחם חשבוניות כעזר לחישוב בעל פה.'''
| |||