פרה-פיגורציה – הבדלי גרסאות

"פרה פיגורציה" (ב[[אנגלית]]: pre-figuring) היא שיטת פרשנות [[הרמנויטיקה|הרמנויטית]] ללסיפורי ה[[סיפורי התנתנ"ך]], הנחשב בנצרות ל"[[הברית הישנה|ברית הישנה]]". השיטה מציגה את הסיפורים כרמז מקדים לסיפורי [[הברית החדשה]] ונפוצה באמנות של [[אמנות נוצרית מוקדמת|התקופה הנוצרית המוקדמת]] [[אמנות ביזנטית|ובאמנות הביזנטית]].

את ביטוייה המוחשיים ביותר של אותה שיטת פרשנות ניתן למצוא באמנות של [[אמנות נוצרית מוקדמת|התקופה הנוצרית המוקדמת]] [[אמנות ביזנטית|ובאמנות הביזנטית]]. בבואם לשאוב מתוך האמונה היהודית, השתמשו האמנים הביזנטיים בדרך פרשנות ייחודית ל[[תנ"ך]], אשר כללה שימוש בסיפורים כדימויים באמנות, תוך הקבלה בין סיפורי התנ"ך לברית החדשה. כך לדוגמה, יוכל להוות ייצוג ויזואלי של [[עקדת יצחק]] כסימן לצופים על צליבתו של [[ישו]], ביקור המלאכים אצל [[אברהם]], המבשרים על הולדת [[יצחק]], יהווה רמז מקדים לביקור שלושת המאגים הבאים להעריץ ולברך את [[ישו]]. סוג קריאה כזה איפשר לאמנים ליצור קשת של משמעויות [[אלגוריה|אלגוריות]] המתבטאות הן בקריאה של כל תיאור סצנה וסצנה בנפרד, והן בפרשנות של מערך עיטורים נרחב יותר.