קרב פינטה – הבדלי גרסאות

=== מהלכי קרב פינטה ===

הקרב נערך ביום 17 במאי 1653. השליט הוולאכי לא שש להתחיל את הקרב וחיכה שיריביו יעשו את המהלך הראשון. הקרב החל בהתקפת פרשים מולדבים על הפרשים הוולאכים. טימוש חמלניצקי לא שיתף את חייליו בקרב באומרו: "שילחמו וינצחו אמיצי מולדובה גם בלעדי הקוזקים" ושמר את כוחותיו ככוחות מילואים. לאחר התנגשות קצרה בין הפרשים, לופו הכניס לקרב את יחידת המוסקטרים הגרמנים שלו. אש המוסקטים הניסה את הסיימנים הוולאכים (כאן בא לידי ביטוי היתרון הטכני של [[מוסקט (רובה)|המוסקטים]] על רובי ה[[ארקבוז]], בהם היו חמושים הסיימנים). הפרשים הוולאכים, שנשארו ללא חיילי הרגלים התחילו גם הם לסגת והאגף הימני של צבאו של מאתיי בסאראב פשוט התפרק. המולדבים במקום לרדוף אחר האויב הנסוג החלו לבזוז את המחנה הוולאכי. גם טימוש לא השכיל לנצל את הצלחת המולדבים ולא הכניס את הקוזאקים לקרב, מה שנתן למאתיי בסאראב זמן להתאושש. הוא ארגן את החיילים הנסוגים ויחד עם חיילי המשמר האישי שלו ובסיוע אש תותחים תקף את המולדבים. השליט מאתיי נתן דוגמה לחייליו באומץ ליבו ובעמידתו בראש חייליו, כשהוא מכוון אותם ומעודד אותם. כדור רובה פגע ברגלו של מאתיי בסאראב בקרבת הברך, אך השליט הוולאכי המשיך לעמוד, חרף הפציעה וללא חבישה ואף גירש בחרפות חייל שניסה לתמוך אותו. הבויארים הוולאכיים, בראותם את דוגמת שליטם, נלחמו גם הם בחרבותיהם השלופות. בעת שהקרב התלהט במיוחד פרצה סערה, כשכיוון הרוח הוא נגד פניהם של חיילי וסילה לופו. חיילי מולדובה נסוגו לבסוף והפעם היה תורם של המולדבים לברוח. הפרשים אומנם הצליחו להסתלק, אך יחידות הרגלים ספגו אבדות כבדות. בשלב זה החליט סוף סוף חמלניצקי לקחת חלק בקרב. הוא שלח כוח רגלים קטן עם כמה תותחים לעזרתו של לופו ועם מרבית צבאו תקף את החלק המרכזי של הצבא הוולאכי. בהתחלה הקוזאקים הצליחו להבקיע את המערך הוולאכי במרכז ולרגע היה נדמה כי הניצחון קרוב. כאן הכניס באסאראב לקרב את הפרשים ההונגרים והפולנים, אשר תקפו את האגף הימני של הקוזאקים. במהלך ההתקפה חמלניצקי השאיר את האגף חשוף וללא חיפוי, לכן ההתקפה של פרשי בסאראב תפסה אותם לא מוכנים.

 

במחנה הקוזאקי נשארו רק חיילים רגלים . הם בנו מערך הגנה היקפי בעזרת עגלות וניהלו קרב עד הערב. עם רדת החשכה ניסו הקוזאקים לפרוץ את המצור, אך ללא הצלחה. לאחר קרב ארוך שנמשך כל הלילה השתלטו הוולאכים על המחנה הקוזאקי ולקחו את כולם בשבי. שבויים קוזאקים הוצאו להורג מיד, המולדבים והטטרים הושארו בחיים ובכל זאת בשדה הקרב נותרו 3,000 עד 4,000 מחיילי מולדובה. 16 תותחים מולדביים נפלו לידי השליט מאתיי. חלק מחיילי מולדובה, שנלקחו בשבי, הוצאו להורג לאורך הדרך במהלך הצעידה עד טרגובישטה.