בית מחוקקים חד-ביתי – הבדלי גרסאות

'''בית מחוקקים חד-ביתי''' הוא שיטת ממשל בה סמכויות החקיקה נתונות לגוף אחד בלבד. זאת בניגוד ל[[בית מחוקקים דו-ביתי]], המורכב מ[[בית תחתון]] ו[[בית עליון]]. בהכללה, בבית מחוקקים דו-ביתי הבית העליון נדרש לאשר הצעות חוק שאישר הבית התחתון כדי שאלה תהפוכנה לחוקים, ולא די באישור הבית התחתון בלבד.

 

כמחצית ממדינות העולם פועל בית מחוקקים חד-ביתי. עם מדינות אלו נמנות [[הרפובליקה העממית של סין]], לה האוכלוסייה הגדולה בעולם, ו[[קריית הוותיקן]], לה האוכלוסייה הקטנה בעולם.

 

 

חולשתה העיקרית של השיטה הוא הסיכון שבריכוז הכוח. במדינות בהן בעל הרוב בפרלמנט ([[רשות מחוקקת|הרשות המחוקקת]]) שולט גם בממשלה ([[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]), די בהשגת רוב בבית אחד כדי לשלוט בשתי רשויות שלטוניות. מצב זה יוצר את הסיכון, שמא מגזרים חשובים בחברה לא יזכו לייצוג הולם, פשוט כי אינם מגיעים לכדי רוב.