בניינים בעברית – הבדלי גרסאות

הוראתו העיקרית של בניין הפעיל היא בניין גורם של בניין קל: האכיל לעומת אכל, השתיק לעומת שתק, הקפיץ לעומת קפץ. גרימה במונחים [[תחביר עברי|תחביריים]] מתבטאת בהוספת [[מושא]] נוסף לפועל: לעומת "לבש את הבגד" (מושא אחד), "הלביש את הילד בבגד" (שני מושאים). משמעות זו דומה למשמעותו המרכזית של הבניין המקביל לו, בערבית, أَفْعَلَ - אַפְעַלַ.

 

 

יש גם פעלים השקולים בבניין הפעיל המייצגים פעולה פשוטה: הצליח, הקשיב, הקפיד, הפסיד, ועוד. [[מנחם מורשת]] הראה תופעה של מעבר פעלים מבניין קל לבניין הפעיל ללא שינוי משמעות, מתקופת הבית השני ואילך. לדוגמה, התיאור בתורה "ויגז שלוין מן הים" הפך במדרש ל"הגיז לבניו את השליו",{{הערה|משה מורגנשטרן, לשונות מקרא בספרות חז"ל, המפנה ל: מנחם מורשת, הפעיל ללא הבדל מן הקל בלשון חז"ל (בהשוואה ללשון המקרא) בר-אילן יג, עמ' 249–281}} הפועל "זנח" ב[[מגילת איכה]] הפך ל"הזניח" בדברי הימים: "כי הזניחם ירבעם ובניו"{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|יא|יד}}}} והפועל "לעג" בבניין קל, הפך ל"הלעיג".{{הערה|[[מיכאל אביעוז]], [https://www.biu.ac.il/sites/default/files/inline-files/בחקתי%20אביעוז%20PDF.pdf מהי הוראתו של "והשלחתי?"], דף שבועי, אוניברסיטת בר-אילן 1470, פרשת בחוקותי, תשפ"ב}}