|
===בין מנהיגות וסמכות===
רוב העיסוק ההגותי והמחקרי במנהיגות עוסק בבעלי הסמכות (למשל - שליטים, מנהלים) ולא הבחין בין סמכות למנהיגות. ההבחנה בין '''מנהיגות''' (Leadership) לבין '''[[שלטון]]''' (Rulership) או '''סמכות''' (Authority) מקלה על הגדרת התופעה{{הערה|שם=רונאלד}}. כאשר אנשים מצייתים לאדם מסוים מפני שיש בידיו סמכות רשמית, לדוגמה - [[מלך]], [[מנהל]] הנסיבות, [[קצין]]ולא בכירהתכונות –או קשההמאפיינים להבחיןשל אםהמנהיג, הםהן פועליםהקובעות מתוךאת רצונםההשפעה. אוכיום, מתוךחקר חששהמנהיגות לענישהמתמקד מצדבגישה נושאשלישית, הסמכות.הרואה השימושבמנהיגות בכחיחסי ישירגומלין פועלבין באותומנהיגים האופןלבין -מונהגים. כאשרתופעת אדםהמנהיגות מצייתנובעת לאיוםמהתייחסות המלווהגומלין ב[[אקדח]]סובייקטיבית –כלשהי, הואומסבירה מציית לכוח. כאשרמדוע אדם מציית להוראות של [[רופא]] – הוא מציית לכוחמסוים המודרני:ייתפס [[ידע]]ויוכר ומומחיותכמנהיג.
== גישות המסבירות מנהיגות ==
שתי גישות בולטות בתחום המנהיגות מתייחסות לשני מרכיבים עיקריים: הראשונה, גישת התכונות, מתייחסת למנהיג, כאשר המנהיג הוא אדם הניחן בתכונות מולדות יוצאות דופן, שמכוחן הוא משפיע. השנייה, הגישה המצבית, מתייחסת למצב, כאשר הנסיבות, ולא התכונות או המאפיינים של המנהיג, הן הקובעות את ההשפעה. כיום, חקר המנהיגות מתמקד בגישה שלישית, הרואה במנהיגות יחסי גומלין בין מנהיגים לבין מונהגים. תופעת המנהיגות נובעת מהתייחסות גומלין סובייקטיבית כלשהי, ומסבירה מדוע אדם מסוים ייתפס ויוכר כמנהיג.
==יכולות המיוחסות למנהיג==
|
