יהודי האפיפיור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1להישאר\2
Haggai321 (שיחה | תרומות)
הוספתי קטעים רבים שמבוססים על המאמר במגזין סגולה המופיע בסוף , הוספת מקור, הרחבה, עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Carpentras synagogue 02.jpg|ממוזער|בית הכנסת בקרפנטרה]]
'''יהודי האפיפיור''' (ב[[צרפתית]]: '''Juifs du Pape''') הוא מונח שמתייחס ל'''יהדות [[רוזנות ונסן|רוזנות וֶנֶסֶן]]''' (le Comtat Venaissin) שבאזור [[אביניון]] ב[[צרפת]] של ימינו. ב[[ימי הביניים]], בזמןובמיוחד במאה ה־14, סבלה ש[[יהדות צרפת]] בכללה סבלה מרדיפות תחת שלטונו של [[פיליפ הרביעי, מלך צרפת|פיליפ "היפה"]], בזמן זה בלטו [[מדינת האפיפיור|מדינות האפיפיור]] בסובלנותן היחסית. רוזנות ונסן, המקבילה פחות או יותר לאזורי מערב מחוז [[ווקלוז]] של ימינו, הייתהנמצאת שייכתתחת למדינתשליטת האפיפיור מאז [[1274]] ועל כן בימי הפרעות ביהודי צרפת פרחו הקהילות ברוזנות ונסן. קהילהקהילות יהודיתיהודיות משמעותיתמשמעותיות התפתחההתפתחו בערים ברוזנות - אביניון, [[ל'איל-סור-לה-סורג]], [[אוראנז' (ווקלוז)|אוראנז']], [[קרפנטרה (צרפת)|קרפנטרה]], [[ולראה]] ועוד, והפכהוהפכו לאחתלאחד ממרכזי הקהילות החשובותהחשובים בתולדות יהדות צרפת.
 
=== היסטוריה ===
קיימים ממצאים המצביעים על נוכחות יהודית ב[[מרסיי]] ובעמק ה[[רון]] עוד מן [[העת העתיקה]]. הקהילה הייתה מורכבת ככל הנראה לא רק מיהודים שגלו, אלא גם מ[[גר]]ים רומאים וגאלים. ב-[[27 במרץ]] [[1247]] התפרצו מהומות אנטי-יהודיות במהלך יום רביעי של [[השבוע הקדוש]], בעקבות [[עלילת דם]] לאחר שנמצא ילד נוצרי מת בו[[ולראה]]. המהומות נפסקו רק לאחר התערבות של [[אינוקנטיוס הרביעי]]. לאחר הקמת רוזנות ונסן, היא הפכה למקום מקלט עבור יהודים, שגורשו מצרפת על ידי פיליפ היפה. בשנת [[1492]], עם [[גירוש ספרד]] הגיעו למדינת האפיפיור יהודים מגורשי ספרד, ובאותה תקופה היגרו לערים אלה גם יהודים משאר אזורי פרובנס.
קיימים ממצאים המצביעים על נוכחות יהודית ב[[מרסיי]] ובעמק ה[[רון]] עוד מן [[העת העתיקה]] זמן שהיה האזור [[פרובינקיה רומית|פרובינקיה]] תחת שלטון [[האימפריה הרומית]]. עדויות ראשונות לנוכחות יהודית באזור הפרובנס מתוארכת לסוף המאה הראשונה לפני הספירה ועדויות כתובות מתוארכות לתחילת המאה החמישית לספירה. האוכלוסייה היהודית הייתה מורכבת ככל הנראה לא רק מיהודים שגלו, אלא גם מ[[גר]]ים רומאים וגאלים ומהמאה השביעית גם מהגרים מ[[הממלכה הוויזיגותית|ספרד הוויזיגותית]]. תחילת יישוב היהודים היו בערים [[ארל]] ו[[מרסיי]] ובהמשך גם בעיר [[נרבון]]. היישוב היהודי בפרובנס הורכב ברובו מיישובים קטנים והיהודים עסקו בעיקר במסחר של בדים, פרוות, משי ותבלינים שונים.
 
לאחר מספר שנים שבהן הורעה מערכת היחסים בין השלטונות הצרפתיים לבין היהודים, הוחלט בשנת 1306 לגרש את יהודי צרפת ורבים מהם בחרו להגר לערי פרובנס (חשוב לציין כי שלטונות צרפת ופרובנס היו שלטונות שונים). בשנים אלו הועבר [[אפיפיורות אביניון|כס האפיפיור אל אביניון]] על ידי פיליפ היפה למשך שבעים שנה. מעשה זה הוביל ליצירת כיס שלטוני וממשל מוחלט של הכנסייה על העיר אביניון וכמה משכנותיה למשך מאות השנים הבאות. השלטון העצמאי של האפיפיור הוביל ליצירת מערכת חוקים שונה ליהודים שחיו תחת ערי האפיפיור, ברוב הזמן חוקים מקלים יותר בעיקר בגלל מאבקי כוח עם השליט החילוני.
בשנת [[1501]] גורשו [[יהדות פרובאנס|יהודי פרובאנס]], ובכך הפכה צרפת כולה ריקה מיהודים (יהודי צרפת הצפונית גורשו סופית כבר ב-[[1394]]), למעט אזור מדינת האפיפיור. באזור זה הותר ליהודים להישאר, אך בדומה ליהודי איטליה, הם נאלצו לעבור להתגורר ב[[גטו|גטאות]] מיוחדים. הוקמו ארבעה גטאות כאלה: בערים [[אוויניון]], [[הקהילה היהודית בקרפנטרה|קארפינטראץ]], [[ל'איל-סור-לה-סורג|לישלוא]] ו[[קאבאליון]], והן מנו יחד כאלפים יהודים. לקהילות אלה נוצר ניתוק מסוים משאר העולם היהודי, וכך נשמר שם [[נוסח פרובנס|נוסח התפילה הפרובנסלי]] (אך הוא הושפע מ[[נוסח הספרדים|הנוסח הספרדי]] שהביאו המגורשים), וכן הגייה ייחודית של ה[[עברית]] ושפה ייחודית – [[פרובנסלית יהודית]].{{הערה|שוורצפוקס, עמ' 111–113.}}
 
קיימים ממצאים המצביעים על נוכחות יהודית ב[[מרסיי]] ובעמק ה[[רון]] עוד מן [[העת העתיקה]]. הקהילה הייתה מורכבת ככל הנראה לא רק מיהודים שגלו, אלא גם מ[[גר]]ים רומאים וגאלים. ב-ב־[[27 במרץ]] [[1247]] התפרצו מהומות אנטי-יהודיותאנטי־יהודיות במהלך יום רביעי של [[השבוע הקדוש]], בעקבות [[עלילת דם]] לאחר שנמצא ילד נוצרי מת בו[[ולראה]]. המהומות נפסקו רק לאחר התערבות של [[אינוקנטיוס הרביעי]]. לאחר הקמת [[comtat venaissin|רוזנות ונסן]] תחת שלטון האפיפיור, היא הפכה למקום מקלט עבור יהודים, שגורשו מצרפת על ידי פיליפ היפה במאה ה־14. בשנת [[1492]], עם [[גירוש ספרד]] הגיעו למדינת האפיפיור יהודים מגורשיממגורשי ספרד, ובאותה תקופה היגרו לערים אלההמרכזיות ברוזנות גם יהודים משאר אזורי פרובנס.
שתי קהילות נותרו עם בתי כנסת עתיקים - קביליון (cavaillon) ו[[הקהילה היהודית בקרפנטרה|קרפנטרה]].
 
בשנת [[1501]] גורשואוחדו שלטונות צרפת ופרובנס והוחלט לגרש את [[יהדות פרובאנס|יהודי פרובאנספרובנס]], ובכך הפכה צרפת כולה ריקה מיהודים (יהודי צרפת הצפונית גורשו סופית כברעוד בשנת ב-[[1394]]), למעט אזור מדינת האפיפיור. באזור זה הותר ליהודים להישאר, אך בדומה ליהודי איטליה, הם נאלצו לעבור להתגורר ב[[גטו|גטאות]] מיוחדים, הוטלו עליהם מיסים גבוהים, איסורי תעסוקה וחיוב תלבושת מיוחדת (לרוב טלאי על הבגד או הכובע). עם השנים הוקמו ארבעה גטאות כאלהליהודים בערי האפיפיור: בערים [[אוויניון]], [[הקהילה היהודית בקרפנטרה|קארפינטראץ]], [[ל'איל-סור-לה-סורג|לישלוא]] ו[[קאבאליון]], והןשנודעו מנובכינוין "ארבע קהילות" ומנו יחד כאלפיםכאלפיים יהודים. לקהילותהריחוק אלההגיאוגרפי נוצרמשאר ניתוקיהודי מסויםהעולם משארהוביל לנתק בין קהילות אלה לשאר העולם היהודי, וכך נשמרנשמרו שםבאזור מנהגיו היחודיים, [[נוסח פרובנס|נוסח התפילה הפרובנסלי]] (אך הוא הושפע מ[[נוסח הספרדים|הנוסח הספרדי]] שהביאו המגורשים), וכן הגייה ייחודית של ה[[עברית]] ושפה ייחודית – [[פרובנסלית יהודית]].{{הערה|שוורצפוקס, עמ' 111–113.}}
 
עם השנים, והכיבושים הצרפתיים אזורים יהודיים חדשים, חזרו יהודים להתגורר בערי צרפת אולם מעטים המקרים שהיה זה באישור השלטונות, על כן גורשו ונפגעו פעמים רבות ודווקא קהילות "ארבע קהילות" נשארו עומדות איתן. היהודים בערי האפיפיור הצליחו לחיות בכבוד יחסי למרות היותם כפופים לכנסייה. כמו רבים מיהודי אירופה יהודי "ארבע קהילות" כללו בתפילתם תפילה לשלום האפיפיור. לאחר [[המהפכה הצרפתית]] ושלטונו של [[נפוליאון בונפרטה]], עת החלת חוקי שוויון בכל חלקי צרפת, החלו יהודי מדינת האפיפיור לעבור אל הערים הגדולות, [[פריז]], [[מרסיי]], [[ניס]] וכו' כך שמספר יהודי "ארבע קהילות" צנח וכמעט נעלם לחלוטין כעבור שנים בודדות. היהודים המעטים שנשארו באזור נרצחו בשואה. כיום הקהילות היהודיות בפרובנס הינן קהילות של יהודים יוצאי צפון אפריקה ואינן משמרות את מסורות ומנהגי יהדות פרובנס. עד ימינו נותרו שתי קהילות עם בתי כנסת עתיקים – קאבאליון (cavaillon) ו[[הקהילה היהודית בקרפנטרה|קרפנטרה]].
 
==ראו גם==
שורה 12 ⟵ 17:
 
==לקריאה נוספת==
* [[סימון מרג'ן-אוחנא]], '''[https://web.archive.org/web/20131014043040/http://www.bialik-publishing.co.il/product_info.php?products_id=1415 ספר היחס לאליהו כרמי. פנקס קהילת קרפנטרס ממדינת האפיפיור (1769-1736)]''', מוסד ביאליק, [[מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח]], המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2009.
* {{פעמים|1=[[שמעון שוורצפוקס]]|2=קהילות דרום צרפת, גירוש פראג ור' יהונתן אייבשיץ|3=23.11|4=23 (תשמ"ה), עמ' 111–126}}.
* ישראל גולדמן, '''היהודים של האפיפיור''', בתוך: [[סגולה (מגזין)|סגולה]] 77, 2016, עמ' 36–45.
 
==הערות שוליים==