משרד פרסום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
שורה 29:
 
== תהליכי העבודה במשרד פרסום ==
* התחלת העבודה על קמפיין פרסומי מתחילה בדרך כלל מתוך דרישת הלקוח (זאת יכולה להיות עקב השקת מוצר חדש, צורך בקמפיין עונתי, פעילות פרסומית נקודתית, או [[מכרז]] בו הלקוח בוחר את משרד הפרסום שלו). הלקוח מעביר למחלקת הלקוחות '''בריף לקוח,''' הכולל את עיקרי הנתונים אודות הצרכים והתוצאות אותן הוא מבקש.{{ש}}
* בשלב השני מחלקת הפלנינג (תכנון) מבצעת חקר שוק, חוקרת את קהלי היעד ומחליטה באמצעות איזה מסר יש לפנות אל אותם קהלים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה. במילים אחרות '''מה צריך להגיד'''. התוצר של שלב זה הוא '''בריף אסטרטגיה'''.
* בשלב השלישי מחלקת האסטרטגיה מסבירה את '''בריף האסטרטגיה''' לצוות הרעיונאות או הקריאייטיב (בפגישת "בריפינג") אשר מנסח את המסר הפרסומי בצורה קריאייטיבית (במילים אחרות '''איך להגיד את המסר''').
* לאחר אישורים פנימיים מתבצעת [[מצגת|פרזנטציה]] ללקוח לשם קבלת אישורו לתוצרים הקריאייטיבים.
שורה 37:
 
== בישראל ==
משרדי פרסום ראשונים החלו לקום בארץ בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. בסוף שנות ה-80 ויותרובעיקר בתחילת שנות ה-90 (לאחר הקמת [[ערוץ 2|ערוץ טלוויזיה מסחרי]] בישראל) התרחב תחום הפרסום ובמקביל החל להתערער מעמדם של משרדי הפרסום הוותיקים. פרסומאים רבים פרשו ממשרדי הפרסום הוותיקים והקימו משרדים צעירים. תהליך זה התרחש במקביל לכניסתם למשרדי פרסום בינלאומיים גדולים לארץ - הן באמצעות הסכמי ייצוג והן באמצעות רכישת משרדים מקומיים. מאז, רובם של משרדי הפרסום הפעילים בישראל, מקושרים בדרך זו או אחרת לתאגידי הפרסום הבינלאומיים.
 
רוב משרדי הפרסום בישראל מאוגדים תחת [[איגוד הפרסום הישראלי]]. במהלך העשור האחרון עם התקדמות הטכנולוגיה והתגברות הפרסום הדיגיטלי תופס תחום ה[[פרפורמנס]] נתח גדול מתקציבי הפרסום בישראל ואיתו קמו דור צעיר של חברות פרסום.