ועד העדה הספרדית בירושלים – הבדלי גרסאות

==נכסי הוועד==

ועד העדה החזיק רכוש קרקעי רב מאוד בירושלים; הוא כלל חלקות אדמה ב[[הר הזיתים]] שהוקדשו ל[[בית עלמין|בתי עלמין]], מבנים למגורים לצורכי ציבור וחנויות בירושלים וסביבתה; ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], בתי גבול אלמנה, והחצרות מסביב ל[[ארבעת בתי הכנסת הספרדיים]], שאחד מהם על שם [[רבן יוחנן בן זכאי]]; תלמוד תורה ובית החולים [[משגב לדך]], ובעיר החדשה: בתים בהקדש טורא (בשכונת [[משכנות שאננים]]), ובשכונות [[ימין משה]], [[אבן ישראל]], [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], [[מחנה יהודה (ירושלים)|מחנה יהודה]], [[זיכרון משה]], [[רחביה]], מרכז העיר החדשה, במרכז המסחרי שמעא ([[ממילא]]), [[כפר התימנים בשילוח|כפר השילוח]], וב[[שכונת שמעון הצדיק]].

 

מספר יהודים עשירים הוסיפו והותירו הקדשי ממון גדולים לטובת ועד העדה. ההקדש הגדול ביותר היה של [[סימה בליליוס]] מ[[כלכותא]] שהותירה ב-[[1926]] סך 80,000 [[לא"י]] ל"בית הכנסת הגדול בירושלים" (שלאחר התדיינויות נקבע שרובו יינתן ל[[בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי]]) וכן כספים לרכישת ארבעה בניינים עם חנויות ודירות, שנבנו במספר שכונות, כגון רחביה. הקדשים גדולים התקבלו גם מ[[חיים ולירו|חיים אהרון ולירו]] ומרפאל אהרון גבאי וכן מהקדש [[בית היתומים הספרדי]] של משפחות בורוכוף ויששכרוף.