באסו קונטינואו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: וכדומה;
מ ר
שורה 2:
 
ככלל, כל קו באס נוגן כקונטינואו. ברוב המקרים - אם כי לא תמיד - הוסיפו המלחינים שורת מספרים מעל קו הבאס כדי לייצג את ההרמוניה שיש לנגן. המספרים מייצגים את ה[[מרווח (מוזיקה)|מרווח]] מקו הבס - למשל הספרה 6 מסמלת סקסטקורד, אקורד המורכב מ[[טרצה]] ו[[סקסטה]] מעל הבס. בכל-אופן, ביצירות רבות אין מספרים (או מספר מועט שלהם) ועל נגן הקונטינואו לדעת לפענח את ההרמוניה בלעדיהם.
 
 
ראשיתה של טכניקת הקונטינואו בסביבות שנת [[1600]] ב[[איטליה]], כשהמקור הראשון המסביר את הטכניקה החדשה הינו של [[לודוביקו ויאדנה]]. הקונטינואו המשיך ללוות את כל תקופת הבארוק כפונקציה הכרחית הן בטכניקת ההלחנה והן בפרקטיקה הביצועית. בסוף [[המאה ה-18]] החלה דעיכתה של הטכניקה, והחל מ-[[1800]] היה נדיר למצוא תפקיד קונטינואו, למעט במוזיקה כנסייתית וב[[אופרה]], בה היה נהוג ללוות [[רצ'יטטיב|רצ'יטטיבים]] בצ'מבלו או [[פורטפיאנו]] קונטינואו. עם זאת, הכתיבה ב"סגנון קונטינואו" המשיכה במשך כל התקופה הקלאסית; תפקידי באס מן התקופה דומים מאוד באופיים לקונטינואו, גם אם לא משתתף בהם כלי הרמוני.