ויקיפדיה

חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קישורים פנימיים, זוטות, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 2:
 
==בנורווגיה ובמדינות נוספות==
סעיף 62 של ה[[חוקהחוקת נורווגיה]] הנורווגית קובע ששר בממשלה אינו יכול לשמש גם כחבר הרשות המחוקקת - ה[[סטורטינג]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.stortinget.no/globalassets/pdf/english/constitutionenglish.pdf|כותרת=The Constitution, as laid down on 17 May 1814 by the Constituent Assembly at Eidsvoll and subsequently amended, most recently in May 2018|אתר=הפרלמנט הנורווגי}}</ref>, חקיקה דומה קימת גם במדינות אחרות כגון [[שוודיה]], [[הולנד]] ו[[צרפת]]. הדבר מחייב את חברי הפרלמנט שהתמנו לתפקיד שרים ב[[ממשלה]] להתפטר מתפקידם ב[[פרלמנט]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/articles/26069|כותרת=החוק הנורווגי במציאות הישראלית|אתר=www.idi.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-09}}</ref>.
 
בנוסף, בנורווגיה ובשוודיה ישנם חברי פרלמנט מחליפים, המשתלבים בעבודת הפרלמנט כממלאי מקום של חברי הפרלמנט בעת שנבצר מהם להשתתף בישיבות הפרלמנט או הוועדות באופן קבוע או באופן זמני, לדוגמה, בשל שליחות בחו"ל או מחלה. חבר פרלמנט מחליף הוא המועמד הבא בתור ברשימת מועמדי המפלגה באזור הבחירה הרלוונטי. כיוון שחבר פרלמנט שנתמנה לשר בממשלה לא יכול למלא את תפקידו כחבר הפרלמנט, הוא מוחלף על ידי חבר פרלמנט מחליף, עד שיסיים את תפקידו כשר<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/H30-01-2007_9-09-17_mmm.doc#footnote18|הכותב=אביטל אפל ויהודית גלילי|כותרת=החוק הנורווגי: אוסף מקורות|אתר=הכנסת|תאריך=פברואר 2003}}</ref>.
 
בחלק מהמדינות (כדוגמת נורווגיה ושבדיהושוודיה) רשאים השרים שהתפטרו מהממשלה לחזור ולכהן בפרלמנט; ובחלקן (כדוגמת [[הולנד]] וצרפת) האפשרות הזאת איננה קיימת. הבדל אחר בין המדינות הוא שבחלקן החוק מחייב רק שרים להתפטר מהפרלמנט – ובחלקן הוא חל גם על ראש הממשלה ו/או על סגני שרים<ref>https://www.idi.org.il/articles/46548</ref>.
 
המינוח המדויק לחוק הוא "חוק חבר פרלמנט מחליף (Alternate Member Bill)", אך הוא ידוע בכינויו "החוק הנורווגי". מקור הכינוי "החוק הנורווגי" נעוץ בעובדה שהפרלמנט בנורווגיה היה הראשון שחוקק חקיקה המונעת כפל כהונה בפרלמנט וברשות המבצעת, בשנת [[1828]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/committees/heb/material|הכותב=דן אבנון|כותרת=החוק הנורבגי בעידן של המהפכה המשטרית|אתר=www.knesset.gov.il|תאריך=2000|תאריך_וידוא=2021-05-09}}</ref>.
שורה 16:
ב-16 ביוני 2020, בכנסת ה-23, הורחב "החוק הנורווגי" ונחקק תיקון מס' 49. בניגוד ל"חוק הנורווגי הקטן" הקודם, שנחקק כהוראת שעה והתיר התפטרות של ח"כ אחד בלבד מכל רשימה, התיקון הנוכחי אינו מוגבל בזמן, והוא מאפשר התפטרות של עד שליש מחברי הכנסת מאותה סיעה (עם [[עיגול (אריתמטיקה)|עיגול]] כלפי מעלה כאשר בסיעה פחות מ-12 ח"כים){{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573903.pdf חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49)], ס"ח 2800 מ-16 ביוני 2020}}.
 
ב-6 ביולי 2021, בכנסת ה-24, הורחב "החוק הנורבגיהנורווגי" ונחקק תיקון מס' 51. בתיקון החוק נקבע להגדיל את מכסות הרשאים להפסיק חברותם בכנסת לפי "החוק הנורווגי" כך שבסיעה שבה ישנם ארבעה עד שישה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם שלושה חברי כנסת, בסיעה שבה ישנם שבעה עד תשעה חברי כנסת יוכלו להפסיק חברותם ארבעה חברי כנסת, ובסיעה שבה עשרה חברי כנסת ומעלה יוכלו להפסיק חברותם חמישה חברי כנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=2159660|כותרת=תיקון מספר 51 לחוק יסוד הכנסת, אתר הכנסת.}}</ref>.
 
=== מטרת החוק ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_יסוד:_הכנסת_(תיקון_מס%27_49)"