האדם הסביר – הבדלי גרסאות

 

פסק דין נוסף (העוסק בדין האזרחי, להבדיל מהמשפט הפלילי ממנו נתנו הדוגמאות עד כה) הוא פסק דין בו עסק בית המשפט העליון בערעור על תביעת פיצויים שהגישה נוסעת ברכב נגד נהג הרכב מכיוון שבעת הנהיגה נתקל הנהג בכלב שירד לפתע לכביש וכדי למנוע פגיעה בכלב- הסיט הנתבע את מכונית ועלה על אי תנועה וכתוצאה מכך נפגעה התובעת. בית המשפט קבע כי הסטת המכונית היא "פעולה אינסטינקטיבית" אך למרות זאת פסק כי הנתבע היה רשלן משום ש"גם בתנאי דוחק חייב נהג לפעול באותו אופן שבו נהג סביר היה פועל במקומו [...] יש ותגובה אינסטינקטיבית היא סבירה בנסיבות המקרה, ויש ותגובה אינסטינקטיבית אינה סבירה בנסיבות המקרה"{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/77000732-HK.htm ע"א 732/77 '''גבריאל יוסף ואחר נ' עירית אדלר'''], ניתן ב-4 בפברואר 1980. פ"ד כרך ל"ד, חלק שני, עמ' 414–417, פסקה 2 לפסק דינו של השופט ברק}} כלומר, ישנן תגובות שעל אף שהן אינסטינקטיביות אל לו לאדם הסביר לעשותן{{הערה|1=הגדרה זו עוררה ביקורות, לדוגמה אצל {{אקדמות|[[נדב שנרב]]|ריקנות האנליטי – מסה בעקבות הספר 'שתי עגלות וכדור פורח'|13.7.Shnerb|י"ג, ניסן תשס"ג, עמ' 11}}}}.

 

==ראו גם==