בית המועצה (נצרות) – הבדלי גרסאות

'''בית המועצה''' (ב[[אנגלית]]: '''Chapter House''') הוא בניין או חדר המהווים חלק מ[[קתדרלה]], [[מנזר]] או כנסייה קולגיאטית שבהם{{אנ|Collegiate מתקיימיםchurch}} ישיבותשבהם גדולותמתקיימות יותרישיבות. כאשר הוא מחובר לקתדרלה, נפגשים בו כל אנשי הדת המייעצים ל[[בישוף]] שהקתדרלה היא כנסייתו. במנזרים, כל הקהילה נפגשה שם לעיתים קרובות מדי יום לקריאה וכדי לשמוע את אב המנזר או הנזירים הבכירים מדברים. כאשר הוא מחובר לכנסייה קולגיאטית, נפגשים שם הדיקן, אנשי הדת המנהלים את הכנסייה והקנונים של הכנסייה. החדרים עשויים לשמש גם לפגישות אחרות מסוגים שונים; בתקופת ימי הביניים מלכים בסיור בשטחם היו משתלטים עליהם לעיתים קרובות לפגישות עם הקהל שלהם. [[סינוד]]ים, בתי משפט כנסייתיים ומפגשים דומים התקיימו לעיתים קרובות בבתי מועצה.

התוכנית [[השושלת הקרולינגית|הקרולינגית]] של סנט גל (Plan de Saint-Gall{{כ}}, 820 לערך) היא התוכנית למנזר אידיאלי מהמאה ה-9, עם מגוון גדול של מבנים וחדרים, אך אף אחד שלא באמת יכול להיות מוקצה לתפקיד בית המועצה; וגם חדר כזה לא מוזכר על ידי [[בנדיקטוס מנורסיה]]. אולם "בית המועצה" מוזכר בסיכומים של ה[[סינוד]] ב[[אאכן]] בשנת 816. ייתכן שהכנסייה או הקלויסטר שימשו לכל הישיבות במנזרים קודמים, אווסביב שבדרך כלל שימש לכך ה[[רפקטוריום]] (חדר האוכל). אבל לפחות בשנתשנת 1000 הפך חדר כזה להיות מקובל במוסדות נזירים גדולים. הצד המזרחי של הקלויסטר עליו היה ממוקם לעיתים קרובות בית המועצה היה בדרך כלל הראשון שנבנה; בניית בית המועצה הייתה מתחילה זמן קצר לאחר בניית קירות הכנסייה.

כאשר הוא חלק ממנזר, ממוקם בית המועצה בדרך כלל באגף המזרחי של ה[[קלויסטר]], שנמצא בסמוך לכנסייה. מכיוון שקתדרלות רבות באנגליה התחילו במקור כמנזרים, זהו הסידור המקובל גם בהן. במקרים אחרים זה יכול להיות בניין נפרד. בית המועצה כולל אולם גדול שנועד להכיל את כל הנזירים של המנזר, ולעיתים קרובות הוא מקושט מאוד. בדרך כלל יש מקומות ישיבה מסביב, לעיתים קרובות מובנים בתוך כל קירות החדר, לעיתים קרובות באבן, כאשר החלל המרכזי נותר פתוח. המושבים לחברים הבכירים לרוב גדולים יותר מהאחרים, ועלוליםולעיתים למקם אותםממוקמים על בימה קטנה. בדרך כלל יש רק פתח אחד, ואף על פי שהחדר מואר היטב היכן שהמיקום מאפשר זאת, החלונות לרוב גבוהים מכדי לאפשר נוףלנוף (או לציתות) לחדור פנימה. בתי מועצה גדולים רבים מעוצבים עם פרוזדורים למלווים ולאלו הממתינים שיקראו להם, כאשר הפתחלא לקלויסטרניתן אינולהשתמש מספקבפתח לקלויסטר מקוםלשם כזהכך. לעיתים קרובות יש אח, ומזבחותובחלק נמצאיםמהמקרים בכמהגם מקריםמזבחות, כשלפעמים הוסיפו אותם מאוחר יותר.

חדריםבמנזרים רביםעם מימיתקציב הבינייםגדול משתמשיםפעמים בקמרונותרבות נעשה שימוש בטכניקת בניה של קמרונות אבן הנתמכים על ידי עמודים במרכז החלל, כגון אלו המשמשים לחדרים גדולים שימושיים יותר במנזרים עם תקציב גדול. לאחרים יש גגות גבוהים בהרבה. צורת החדר מתוכננת בדרך כלל לאפשר שמיעה טובה של הדוברים מכל חלקי החדר. היא עשויה להיות מלבנית, נוטה לריבועית, אך תכנון מתומן או קרוב למעגלי הן מומחיות אנגלית, וזו ככל הנראה המוקדמת ביותר ב{{קישור שפה|אנגלית|Worcester Cathedral|קתדרלת ווסטר}}. לרוב, כמו אלה ב[[קתדרלת ולס]], ב[[קתדרלת ליצ'פילד]], ב[[מנזר וסטמינסטר]] וב{{קישור שפה|אנגלית|Lacock Abbey|מנזר לאקוק}} יש עמוד מרכזי אחד, ממנו מתפשט קמרון הגג הגבוה. ב[[קתדרלת יורק]] יש גג עץ ואין עמוד מרכזי. לרבים יש [[ארקדה|ארקדות]] משוכללות עם ספסלים סביב הקיר, עם מסגרות [[קרוקט (אדריכלות גותית)|קרוקט]]ים למושבים. בתי מועצה באנגליה נוטים להיות משוכללים ומעוטרים יותר מאלה שביבשת אירופה, והצורה המתומנת איפשרה תצוגות מרהיבות של [[ויטראז']]ים, שרובם אבדו, אם כי לא ביורק. פרט למנזר ווסטמינסטר כל הציורים אבדו.