ברבורים – הבדלי גרסאות

השם "ברבור" נזכר ב[[תנ"ך]]: '''"וברברים אבסים"''' ({{תנ"ך|מלכים א|ה|ג}}) כסוג מזון יוקרתי, אולם רבים מן המפרשים (למשל [[רש"י]]) המזהים אותו עם ה[[תרנגול]]. [[רבי סעדיה גאון]] תרגם את הברבור ל"אווז"{{הערה|[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5747 דש באווזין ותרנגולין לרבי יוסי ברבי יהודה מאי – אווז הבית] מתוך פורטל דף יומי}}, וכך גם חוקרים בימינו כמו [[יהודה פליקס]] סבורים כמותו, שכן האווז שהיה ידוע באותו הזמן כבעל חיים ש[[פיטום אווזים וברווזים|מפטמים]] ובגלל צבע נוצותיו הלבנות שככל הנראה מרומזים בשמו (ברי-לבן חלק){{הערה|חי וצומח בתורה, תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, יהודה פליקס, ישראל הצעיר, ירושלים, 1984, עמ' 60.}}. עם זאת, רוב המסורות הפרשניות מזהות את הברבורים כשם כללי לעוף מפוטם (למשל, תרגום השבעים, רבי דוד קמחי ור' יצחק אברבנאל) {{ הערה| מתוך 'החי במקרא' כרך החולייתנים, אלישבע דיין, אבני חפץ, תשפ"ב, עמ' 80}};כמו כן מוזכר הברבור גם בזמירות [[שבת]] בנעימה "להתענג בתענוגים, '''ברבורים''' ושלָו ודגים" (מתוך הפיוט "[[מה ידידות]]"), כמעדן חגיגי ומיוחד.