חרבת בית זכריה – הבדלי גרסאות

תושבי היישוב מתפרנסים מ[[חקלאות]] זעירה ומעבודה ביישובים היהודיים הסמוכים{{דרוש מקור}}. במהלך שנות האינתיפאדה לא נרשמה בכפר פעילות חבלנית.

תושבי המקום היו אריסים שעיבדו את אדמות משפחת מורקוס שחלקן נמכרו לחברת [[הימנותא]]. בעקבות [[מלחמת העצמאות]] וחורבן [[גוש עציון]] טענו התושבים לבעלות על האדמות, אולם הפסידו בבית המשפט לבני משפחת מורקוס שטענו שהמכירה בטילהבטלה.({{דרוש מקור?)}} בשנת 1969, בעת הקמת [[ראש צורים]], נכלל חרבת זכריה בקרקעות שיועדו לראש צורים. אולם בעקבות טענות של מוסלמים שמדובר באתר קדוש למוסלמים, הוחרג המקום משטח הקיבוץ{{הערה|{{דבר||הוחזר אתר היסטורי|19690804|126}}}}.

השערת ההיסטוריונים היא שהשם משמר את שמו של היישוב העברי "בית זכריה" מ[[תקופת בית שני]] ומלחמות ה[[חשמונאים|מכבים]], בו ככל הנראה נערך [[קרב בית זכריה]] בשנת [[162 לפנה"ס]]{{דרוש מקור}}.