מילאן (טיל) – הבדלי גרסאות

ערכת השיגור בנויה ממשגר רב פעמי הכולל חצובה, כוונת (הגדלה: X7) ומערכת הנחיה, וטיל. ניתן לחבר למשגר כוונת תרמית ייעודית, בעלת טווח תצפית של 4,000 מטר. כוונת תרמית חדישה יותר, המתאימה לדגם מילאן 3, מאפשרת טווח תצפית של עד 7,000 מטר. הנחיית הטיל מתבצעת באמצעות כבל, כשהמפעיל חייב להשאיר את הכוונת על המטרה, ולכן גם לשמור על קשר עין עם המטרה לאורך כל זמן התעופה של הטיל. הפעלתו המבצעית של הטיל מתבצעת בצוות של שני מפעילים, הנושאים איתם משגר ושני טילים.

 

 

עד היום יוצרו כ-350,000 טילים וכ-10,000 משגרים. גרסתו המתקדמת ביותר של הטיל היא '''מילאן 3''', שנכנס לשירות בשנת [[1996]], הכולל ראש נפץ טאנדם (ראש כפול, המיועד לחדור שריון בעל [[מיגון ריאקטיבי]]) ומערכת כוונון חסינת שיבוש. גרסה מתקדמת יותר של הטיל, MILAN ADT/ER, הכוללת טווח מוגדל ושיפורים רבים נמצאת בפיתוח.{{הערה|[http://www.defense-aerospace.com/articles-view/release/3/93127/milan-adt_er-passes-industry-firing-trials.html Successful Industrial Testing of Milan ADT-ER]}}