שמואל אחיטוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: מקרא לישראל
מקרא לישראל
שורה 6:
בשנת תשי"ח החל ללמוד [[היסטוריה של עם ישראל]] ומקרא ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. נושא עבודת ה[[תזה]] שלו ל[[מוסמך אוניברסיטה|תואר המוסמך]], אותה עשה תחת הנחייתם של הפרופסורים [[אברהם מלמט]] ו[[בנימין מזר]], היה "קווים לכלכלת כנען ב[[התקופה הכנענית בארץ ישראל|תקופה הכנענית]] המאוחרת על-פי תעודות מצריות". הוא קיבל את תואר הדוקטור בשנת תשל"ט 1979. נושא ה[[דיסרטציה]] שלו היה "הרשימות ה[[טופוגרפיה|טופוגרפיות]] המצריות בזיקתן לתולדות ארץ-ישראל בתקופת המקרא".
 
עוד בזמן לימודי התואר השני החל שמואל אחיטוב לעבוד ב[[אנציקלופדיה מקראית|אנציקלופדיה המקראית]], תחילה ככותב ערכים, בשנת תשכ"ד התמנה למזכיר המערכת ואחר כך היה העורך המרכז של האנציקלופדיה. לאחר השלמת מפעל האנציקלופדיה ייסד [[סדרת ספרים]] ב[[חקר המקרא]] בשם "ספריית האנציקלופדיה המקראית". בנוסף,

אחיטוב הוא עורך הסדרה [[מקרא לישראל|'''מקרא לישראל''']], פירוש מדעי למקרא בעברית שנכתב בידי חוקרים שונים (עריכת הסדרה נעשתה בצוותא עם [[משה גרינברג]] עד פטירתו). במסגרת סדרה זו גם כתב פירושים לספרים [[ספר יהושע|יהושע]] (תשנ"ו), [[ספר הושע|הושע]] (תשפ"ב), [[חבקוק]] ו[[צפניה]] (תשס"ו).
 
שמואל אחיטוב מלמד במחלקה למקרא ולמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון החל משנת תשל"ד וכיהן בתפקיד ראש המחלקה. בשנת תשל"ד הקים את הוצאת הספרים של האוניברסיטה, אותה ניהל עד [[1989]]. אחיטוב הוציא מחדש את סדרת הספרים "באר-שבע", היוצאת מטעם המחלקה למקרא ולמזרח הקדום ובמסגרת זו יצאו עד 2011 תשעה עשר כותרים, שהאחרון מביניהם (כרך י"ט) מתעד דברי כינוס לכבודו לרגל פרישתו.
שורה 20 ⟵ 22:
* '''ספר ירושלים'''. ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]], תשמ"ז 1987.
* '''לימודי ארץ ישראל: תוכנית בחירה לחטיבה העליונה בבית הספר הכללי'''/ חברי הוועדה שחיברה את התוכנית שמואל אחיטוב ואחרים. ירושלים: [[משרד החינוך והתרבות]], תשנ"ג 1993.
* '''אסופת כתובות עבריות: מימי בית-ראשון וראשית בית-שני'''/ שמואל אחיטוב. ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשנ"ג 1992, (ספריית האנציקלופדיה המקראית; 007).
* '''הכתב והמכתב: אסופת כתובות מארץ-ישראל וממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון'''/ שמואל אחיטוב. ירושלים: מוסד ביאליק, 2005, (ספריית האנציקלופדיה המקראית; כא){{הערה|{{הארץ|יאיר זקוביץ|מפגש עם חיי היומיום, עם לשון מדוברת ועם בני אדם מימי בית ראשון|1.1107342|21 במאי 2006}}}}.
* '''יהושע/ עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב'''. תל אביב: [[עם עובד]], תשנ"ו 1995.
* בסדרת '''מקרא לישראל''':
* '''הכתב והמכתב: אסופת כתובות מארץ-ישראל וממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון'''/ שמואל אחיטוב. ירושלים: מוסד ביאליק, 2005, (ספריית האנציקלופדיה המקראית; כא){{הערה|{{הארץ|יאיר זקוביץ|מפגש עם חיי היומיום, עם לשון מדוברת ועם בני אדם מימי בית ראשון|1.1107342|21 במאי 2006}}}}.
** '''יהושע עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב'''. תל אביב וירושלים תשנ"ו.
** נחום/ עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן. '''חבקוק/ עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב. צפניה עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב'''. תל אביב: עם עובד,וירושלים תשס"ו 2006.
** '''יהושע/הושע עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב'''., תל אביב: [[עםוירושלים עובד]], תשנתשפ"ו 1995ב.
'''מאמרים''':
* עם יצחק בית אריה "'חצי רבע גלת' - כתובת מתל מלחתה", '''ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור''', כרך ל, הוצאת [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]], עמ' 76-73
 
===ספרים שערך===
* '''פירוש על ספר במדבר/ מאת [[יעקב שלום ליכט]]'''. ירושלים: [[הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס]], האוניברסיטה העברית, תשמ"ה 1985-תשנ"ה 1995.
* '''מחקרים בארכאולוגיה של נוודים בנגב ובסיני,'''/ עורך שמואל אחיטוב. ירושלים: רשות העתיקות והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ח.
 
==לקריאה נוספת==