ההתיישבות העובדת – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: הימנעות;
(קישורים)
מ (בוט החלפות: הימנעות;)
* [[ציונות]] (אם כי מספר קטן של יישובים חרדיים לא השתייכו למסגרת ציונית).
 
אמנם, עקרונות ההתיישבות העובדת חייבו עבודה עצמית והמנעותוהימנעות מהעסקת עובדים שכירים, אולם, העסקת עובדים שכירים הייתה נהוגה בהתיישבות העובדת במשך שנים רבות (בתחילה בעבודות עונתיות כאשר נדרשו ידיים עובדות רבות בענפי חקלאות שונים ולאחר מכן גם בעבודות קבועות). דיונים רבים והתלבטויות התקיימו בהתיישבות העובדת בנושא "חיסול העבודה השכירה". הקיבוצים דגלו בהשקפת עולם של שיתוף מלא, הן ב[[ייצור]] והן ב[[צריכה]] (הקיצוניים ביותר היו ישובי [[הקיבוץ הארצי]]). המושבים השיתופים באו אחריהם וגרסו שיתוף מלא בייצור ויתר חופש לחברים בצריכה. המושבים היו בקצה השני של הקשת והחזיקו בהשקפה לפיה כל משפחה היא יחידה כלכלית נפרדת הקשורה ליתר חברי המושב בכללים של עזרה הדדית.
 
רוב יישובי ההתיישבות העובדת החזיקו בהשקפת עולם [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] וחלק גדול מהם אף הזדהה תקופה ארוכה עם המשטר ה[[ברית המועצות|סובייטי]]. עם זאת היו גם יישובים דתיים (ברובם בעלי השקפה סוציאליסטית מתונה) וכן יישובים לא-סוציאליסטים בעלי השקפה [[ליברליזם|ליברלית]] (יישובי [[העובד הציוני]]). יישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו [[קריית חיים]]) לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.
271,876

עריכות