פרשת הארדן-אוילנבורג – הבדלי גרסאות

בסתיו 1906, פרסם העיתונאי מקסימיליאן הארדן בשבועון, Die Zukunft<ref>{{צ-ספר|שם=The Eulenburg Affair|קישור=https://www.grin.com/document/98469|שנת הוצאה=2000-12-21|ISBN=978-3-638-96920-8|מחבר=Malte Goebel|שפה=en}}</ref>, שייסד ב-1892, מאמר בו האשים את הנסיך פליפ כמי שעומד בראש קליקה הומוסקסואלית בממשלת האימפריה. הפרסום הראשון היה דיאלוג, לכאורה, בין שני גברים שכינו האחד את השני בשמות חיבה. זהות הדמויות בדיאלוג הייתה ברורה רק לקבוצה מצומצמת.<ref name=":0" /> הארדן טען כי הקליקה הצליחה להוביל לנפילתו של קנצלר גרמניה הראשון, [[אוטו פון ביסמרק]], ב- 1890 ולבודד את הקיסר, וילהלם השני, מעמו. הארדן המשיך וטען כי הם הובילו את גרמניה לבידוד בינלאומי. הציבור הגרמני, שהיה יותר ויותר ביקורתי כלפי האצולה, ראה בהחוג הליבנברגי, כאשם לכישלונות פוליטיים רבים בתקופת שלטונו של וילהלם השני.<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=The Homosexual Scare and the Masculinization of German Politics before World War I|קישור=https://www.cambridge.org/core/product/identifier/S0008938914001903/type/journal_article|כתב עת=Central European History|שנת הוצאה=2014-12|עמ=737–759|כרך=47|doi=10.1017/S0008938914001903|מחבר=Norman Domeier}}</ref> בפרסום בינואר 1907, טען הארדן שהנסיך יש מערכת יחסים לא הולמת עם השגריר הצרפתי בברלין. <ref>{{צ-מאמר|שם=The German Invention of Homosexuality|קישור=https://www.journals.uchicago.edu/doi/10.1086/656077|כתב עת=The Journal of Modern History|שנת הוצאה=2010-12|עמ=801–838|כרך=82|doi=10.1086/656077|מחבר=Robert Beachy}}</ref>לאחר הפרסום הנסיך פיליפ מאוילנבורג עזב עם משפחתו לספא בשוויץ וחזר בינואר 1907. באפריל 1907, חשף הארדן שהדמויות המרכזיות בקליקה הן הנסיך פליפ והגנרל קונו פון מולטקה. האשמה החמורה ביותר הייתה שהקיסר מושפע מקבוצה הומוסקסואלית, שאינה נאמנה לגרמניה.<ref name=":0" />