גפרור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "פעם לא היו גפרורים עד שמישהו בא והמציא אותם '''הגפרור''' {{הערות שוליים|יישור=ימין}} {{בקרת זהויות}} קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה קטגוריה:אש קטגוריה:המצאות במאה ה-19 קטגוריה:העץ בשירות האדם"
תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית
מ שוחזר מעריכות של 2001:4CD0:AC4C:628D:CD28:6F:179B:6256 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=חסר תוכן בנושא התהליך הכימי המשמש להצתת אש על ידי גפרורים|נושא=מדע וטכנולוגיה}}
פעם לא היו גפרורים עד שמישהו בא והמציא אותם
{{לשכתב|נושא=מדע וטכנולוגיה|כל הערך=כן}}
[[קובץ:Streichholz.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גפרור דולק]]
[[קובץ:Pudełka z zapałkami.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חפיסות גפרורים מסוגים שונים]]
[[קובץ:Wax Matches 40s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גפרורי דונג שיוצרו בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם השנייה]]
'''גפרור''' הוא [[מקל]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]] או [[קרטון]] המצופה בקצהו ב[[זרחן]] ו[[מחמצן]] כלשהו ומשמש ל[[הצתה|הצתת]] [[אש]] על ידי [[חיכוך]] שלו במשטח כלשהו.
 
השם '''גפרור''' מקורו בתקופה שבה ראש הגפרור הכיל [[גפרית]] כחומר מתלקח. בסוף [[המאה ה-19]] הוצעו מילים שונות למוצר ובהם '''צִתָּה''', '''אלית''' ו'''מַדְלֵק'''. המילה "גפרור", שחודשה על ידי [[מנדלי מוכר ספרים]] בסוף המאה ה-19, התקבעה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]].{{הערה|{{הארץ|אילון גלעד|מדלק, ציתה ואלית, מדוע זכה הגפרור להצלחה|1.2229975|31 בינואר 2014}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=ראובן מירקין|שם=גפרור: גלגולו של חידוש מחידושי מנדלי מוכר ספרים|כתב עת=לשוננו לעם|כרך=ל"ג, חוברת ד-ה|עמ=135-138|שנת הוצאה=תשמ"ב|קישור=http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/gafrur.pdf}}}}
'''הגפרור''' {{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
"גפרור בטוח" אינו מכיל זרחן והוא ניצת רק כאשר משפשפים אותו כנגד משטח מיוחד המכיל זרחן (בדרך כלל חלק מקופסת הגפרורים); בניגוד לגפרור שאינו בטוח, המכיל זרחן, הניצת כאשר משפשפים אותו כנגד כל משטח. הגפרור הבטוח הראשון הוצג על ידי השוודי קרל לינדסטרום בשנת [[1855]].{{הערה|1=ביל יאנה, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10929 גפרור: שנת 1680], בתוך '''100 המצאות ששינו את העולם: אנציקלופדיה''', באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]}}
 
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] בגלל מחסור בעץ, יוצרו ב[[ארץ ישראל]] גפרורים מ[[דונג דבורים|דונג]]. היצרנית העיקרית הייתה חברת "דונגית", בבעלות [[האחים מאיר]]. כיום מיוצרים גפרורי דונג בעיקר במפעלי גפרורים בהודו.
 
ישנם מקומות בעולם בהם נמכרים גם גפרורי עץ ארוכים יותר או גפרורים שהמקל שלהם עשוי קרטון. גפרורי קרטון נמכרים לרוב בחפיסות דקות של קרטון מצופה נייר ובהם כ-12 גפרורים. בחפיסות אלה כל שישה גפרורים מחוברים בקרטון בשורה ושתי השורות מהודקות זו לזו ולעטיפת הנייר בסיכות מהדק. לשם הוצאת גפרור מחפיסות כאלה יש לתלוש אותו - לקרוע את הקרטון המחבר את בסיסיו לבסיס שורת הגפרורים שלו.
 
בישראל, גפרורים עשויים ממקל עץ [[צפצפה]], הם באורך זרת והם נמכרים בקופסאות [[קרטון]] קטנות המעוצבות כמגירה נשלפת, שעל חזיתן מודבקת תמונה, לרוב כרזת [[פרסום]] ובצדיהן מצויים משטחים לשפשוף הגפרורים לשם הצתתם. בחפיסת גפרורים ישראלית יש לרוב 50 גפרורים. [[תחביב]] [[אספנות|איסוף]] קופסאות גפרורים נובע מהגיוון הרב בתמונות עטיפותיהן.
 
בסביבות אמצע המאה ה-19, הופיעו לראשונה בשוודיה גפרורים לא מסוכנים שלא כללו זרחן לבן בכלל. גפרורים אלה, שמכונים גם "גפרורי ביטחון" (Safety matches) הם הגפרורים שבהם אנו משתמשים היום. במקום זרחן לבן הם מכילים זרחן אדום – שהועבר מראש הגפרור למשטח השפשוף של הקופסה ובכל מקרה אינו רעיל.
 
== ההרכב של גפרורי ביטחון ==
'''ראש הגפרור:'''
 
58% כלוראט האשלגן (KClO<sub>3</sub>). מכונה גם מלח ברתולטי (''Berthollet's Salt''), משמש כחומר מחמצן.
 
6% תחמוצת ברזל (Fe<sub>2</sub>O<sub>3</sub>). משמש להגברת כוח השפשוף ולמיתון תגובת הבעירה. אינו מרכיב חובה.
 
6% דו-תחמוצת המנגן (MnO<sub>2</sub>). חומר מחמצן שמזרז התפרקות מלח ברטולטי אינו מרכיב חובה.
 
12% אבקת זכוכית, להגברת כוח השפשוף.
 
10% דבקים.
 
5% גופרית (S<sub>8</sub>). חומר מחזר (מתלקח).
 
3% גיר CaCO<sub>3</sub>.
 
'''שטח השפשוף של הקופסה:'''
 
40% אנטימון גופרתי (Sb<sub>2</sub>S<sub>3</sub>). חומר מחזר (מתלקח). אינו מרכיב חובה. יש יצרנים שמוסיפים אותו דווקא לראש הגפרור.
 
24% זרחן אדום. חומר מחזר (מתלקח), אם לא מוסיפים אנטימון גופרתי לשטח השפשוף, אזי אחוז הזרחן האדום יכול לעלות עד 50%.
 
4% דו-תחמוצת המנגן.
 
4% אבקת פחם.
 
28% אבקת זכוכית, דבקים וחומרי מילוי ונפח.
 
יצרני גפרורים שונים עשויים להשתמש בהרכבים מעט שונים של חומרים, אולם כל גפרור חייב להכיל מלח ברטולטי, גופרית וזרחן.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/chemistry/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%A8%D7%97%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%95%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94|כותרת=מהי התגובה הכימית המתרחשת בגפרור? אודליה|אתר=מהי התגובה הכימית המתרחשת בגפרור? אודליה|תאריך=2010-08-10|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-01-11}}</ref>
 
== ראו גם ==
* [[חידת גפרורים]]
* [[קופסת גפרורים]]
 
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Matches|שם ויקישיתוף=גפרור|ויקימילון=גפרור|ימין}}
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10929 ההיסטוריה של הגפרור], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* {{דוידסון|[[אבי סאייג]]|מהי התגובה הכימית המתרחשת בגפרור?|askexpert/chemistry/מהי-התגובה-הכימית-המתרחשת-בגפרור-אודליה|10 אוגוסט 2010}}
* {{הארץ|אילון גלעד|מדלק, ציתה ואלית, מדוע זכה הגפרור להצלחה|1.2229975|31 בינואר 2014}}
* ראובן מירקין, [http://hebrew-academy.org.il/2013/12/25/גפרור-גלגולו-של-חידוש-מחידושי-מנדלי-מו/ גפרור: גלגולו של חידוש מחידושי מנדלי מוכר ספרים], [[לשוננו לעם]], כרך לג חוברת ד–ה (תשמ"ב), עמ' 135–138, באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
*{{דוידסון|אבי סאייג|הסיפור של הגפרור|sciencepanorama/הסיפור-של-הגפרור|2 במאי 2018}}
 
==הערות שוליים==
'''הגפרור''' {{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{בקרת זהויות}}