ריב"ש – הבדלי גרסאות

לאחר זמן מה בסביבות שנת [[ה'ק"מ]], נעתר הריב"ש לקבל על עצמו את עול הרבנות בעיר [[סרגוסה]]. בעודו בסרגוסה נפטר עליו בנו והוא בן שמונה שנים בלבד. שם גם שמע על מותם של אחיו הצעיר ושל אמו שהיו בברצלונה. לאחר ארבע שנים, בהן שימש כרב בסרגוסה, החליט לעזוב את העיר בעקבות מחלוקות ומדנים שהתעוררו בקהילה. הוא עבר לעיר קלעת איוב ([[קלטיוד]]), על אף הפצרותיהם של אנשי קהילת סרגוסה שיישאר בעירם. לאחר תקופה קצרה העתיק את מושבו לוולנסיה, שם כיהן ברבנות. בשנת ה' קנ"א ([[1391]] לספה"נ), בעקבות [[גזירות קנ"א|רדיפתם של יהודי ספרד בידי הנוצרים]], נאלץ הריב"ש לברוח ל[[אלג'יר]] והיה לרב בקהילה היהודית במקום.

במספר ישמקורות חוקרים{{הערה|מתקופת ספונות י"זהרדיפות, נרשם ש[[מכון בן צבירב]]ה [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?174627&&page=3של ז'אומהוולנסיה ריירה,התנצר "לתולדותבעת הריב"ש"]הפרעות, באתרובמסמך [[אוצראחד החכמה]]}}מפורש שעלששם הרב היה יצחק ברפת ושמו שונה לג'אומי די ולנסיה. על סמך מסמכיםמקורות מהתקופהאלו, טועניםטען החוקר {{קישור שפה|קטלאנית|Jaume Riera i Sans|ז'אומה ריירה}} שהריב"ש [[הוטבל לנצרות]] בכפייה{{הערה|{{אוצר בוולנסיההחכמה|{{קישור וניתןשפה|קטלאנית|Jaume לוRiera השםi Sans|ז'אומה דיריירה}}|ספונות|174627|ירושלים: ולנסיה[[מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח]], תשמ"ג|כותרת="לתולדות הריב"ש בגזרות קנ"א (1391)"|כרך=כרך שני (י"ז)|עמוד=7}}.}} (אולם לאחר שברח לצפון אפריקה נשכחה פרשה זו לגמרי עד לגילוייה על ידי היסטוריונים במאה ה-20{{הערה|[[זאב הרווי]], '''ר' חסדאי קרשקש''', ירושלים : [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], 2010, עמ' 27-28}}), אך יש החולקים על כך{{הערה|[http://meyda.education.gov.il/files/Tarbut/PirsumeAgaf/KitveEt/266_7pdf.pdf דף לתרבות יהודית, האגף לתרבות תורנית, משרד החינוך, אדר ב' התשס"ה], ד"ר סטריקובסקי - איגרת השמד, הערה 69}}. יש לציין, שעל פי הרבה פוסקים, וריב"ש בכללם, [[הטבלה לנצרות]] הנה עבירה שהדין הוא שצריך למסור עצמו למיתה ובלבד שלא יעשנה{{הערה|"[[יהרג ואל יעבור]]"}}, עם זאת בתשובות הריב"ש ניכר יחס סלחני לאלו שהוטבלו לנצרות בעל כורחם, והוא קובע, למשל, שהם כשרים לעדות{{הערה|לדוג' תשובות הריב"ש, סימן י"א}}. על פי החוקרים הנ"ל, יש לראות יחס זה כנובע מההיסטוריה האישית של ריב"ש.