רפעת אל-אסד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←החיים בגלות: תקלדה |
←הפיכה צבאית כושלת: עריכה |
||
שורה 22:
==הפיכה צבאית כושלת==
רפעת היה למספר 2 בסוריה ב-1983 וניהל רבים מענייני המדינה שלא זכו לתשומת לבו של אחיו. הוא השרה פחד בקרב אויביו שעה שמעריציו רחשו לו נאמנות עזה. בנוסף כונן מגוון בריתות, ביניהן עם
לאחר [[התקף לב|התקף הלב]] החמור שחווה חאפז אל-אסד בנובמבר [[1983]], הקים רפעת צוות מצומצם בן שישה חברים שתכליתו לנהל את המדינה בהיעדר הנשיא. כיוון שראה עצמו כיורש הנאמן והראוי ביותר, ביקש לנצל את שעת הכושר על מנת להשתלט על המדינה, וציווה על קציניו הבכירים להיערך לכך. הדבר עורר את חמתו של אסד הבכור. החלמתו המהירה והמפתיעה שמה קץ לתוכניותיו של רפעת
רפעת סירב להכיר בכך, וב-[[30 במרץ]] [[1984]] הורה ל[[פלוגות ההגנה (סוריה)|פלוגות ההגנה]] בפיקודו, אשר מנו בשלב זה כ-55,000 חיילים בנוסף ל[[טנק]]ים, [[ארטילריה]] ו[[מטוס קרב|מטוסי קרב]], להיערך בנקודות אסטרטגיות סביב דמשק בהן ניתן יהיה להפגיז את העיר. נאמניו של אסד, ביניהם מפקד ה[[קומנדו]] הסורי [[עלי חיידר]] וראש המשמר הנשיאותי [[עדנאן מח'לוף]], ניצבו מול כוחותיו של רפעת. עם זאת, הצדדים לא הגיעו לידי התנגשות אלימה; בעקבות פגישה מתוחה בין האחים (במהלכה קרא חאפז לאחיו: "האם אתה מבקש להפיל את המשטר? ובכן, הנה אני, אני המשטר!"), הוסכם כי רפעת לא ייעצר או יוצא להורג (בניגוד לקצינים מרדניים אחרים בהיסטוריה המודרנית של סוריה), אלא ייצא את גבולות המדינה לבלי שוב.
|