|
[[קובץ:Grotte de Soreq, israel, Stalactite2.JPG|ממוזער|שמאל|262x262px|זקיפים ונטיפים ב[[מערת אבשלום]]]]
'''מ'''{{הערות שוליים}}
'''מערת נטיפים''' היא [[מערה]] [[קרסט]]ית – חלל הנוצר מ[[המסה]] של סלעי [[אבן גיר|גיר]] ו[[דולומיט]] עקב חדירת מי [[גשם|גשמים]], תהליך שהותיר בחלל המערה [[נטיף|נטיפים]] ו[[זקיף|זקיפים]].
==היווצרות המערה==
מערות נטיפים נוצרות במשך שנים בתהליך ממושך ואיטי. כדי להבין כיצד נוצרת מערה שברבות הזמן הופכת למערת נטיפים, חשוב להבין את תהליכי הבנייה של הסלעים המכילים אותה ואת הרכבם הכימי.
====התהוות הסלע====
על קרקעית ים נוצרים משקעי הרבדה של שרידי [[בעלי חיים]] ימיים. משקעים אלה עוברים תהליכי דיאגנזה (diagenesis) המלכדים את הגרגרים ל[[סלע]] באמצעות הידוק ודחיסה הגורמים להתקשותו. בדרך זו נוצרים סלעי [[אבן גיר|גיר]] ו[[דולומיט]]. [[סידן]] הוא חלק חשוב בהבנת התהוות מערות נטיפים, והוא מצוי בכמות רבה בשלדי בעלי החיים הימיים המרכיבים את שני סוגי הסלעים – גיר – CaCO<sub>3</sub>, דולומיט – CaMg(CO<sub>3</sub>)<sub>2</sub>.
הסלעים נוצרו בתהליך איטי – שכבה של בערך סנטימטר אחד במשך 100 שנים. במשך מיליוני שנים הצטברו שכבות הסלע והגיעו לעובי של מאות ואלפי מטרים. שכבות אלה היו נתונות במשך זמן רב להשפעתם של כוחות קימוט והרמה עד אשר הפכו ל[[הר]]ים ונחשפו לתנאי [[אקלים]] שונים.
[[קובץ:Stalactite in Grotte de Soreq, israel4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מגוון נטיפים]]
====התהוות המערה====
{{ערך מורחב|קרסט}}
תהליכי קימוט והרמה יצרו בסלעים סדקים המאפשרים חדירת מי גשמים שהמסו וספחו [[פחמן דו-חמצני]] בעברם דרך קרקע עשירה ברקבובית. המסת [[פחמן דו-חמצני]] הופכת את המים ל[[חומצה פחמתית]] (H<sub>2</sub>CO<sub>3</sub>) הממיסה את הסלעים. תהליך זה של [[בליה#גורמים כימיים|בליה כימית]] יוצר בסלע חללים בגדלים שונים המתחברים זה לזה ויוצרים מערה.
====נטיפים וזקיפים====
כאשר המים מגיעים אל חלל המערה, מתרחש תהליך הפוך:
הפרשי לחצים בין ריכוז [[פחמן דו-חמצני]] במים ובחלל המערה גורם לפליטתו מטיפות המים התלויות מתקרת המערה ולשקיעת [[סידן פחמתי]] ([[מינרל]] המופיע לרוב כ[[קלציט]]). שקיעה איטית זו בונה לאיטה משקעים הנתלים מתקרת המערה וצומחים כלפי מטה ([[נטיף|נטיפים]]), הנטיפים האלה מתחילים "לטפטף" מטה עד שיוצרים משקעים שצומחים מקרקעית המערה כלפי מעלה ([[זקיף|זקיפים]]).
צבעם הראשוני של משקעים אלה הוא לבן ואפילו שקוף, אך הם נצבעים בגווני אדום וצהוב בשל נוכחות [[מינרל]]ים ו[[מלח (כימיה)|מלחים]] שונים הנספחים גם הם אל המים בתהליך ההמסה.
נטיפים נוצרים תחילה כצינור דקיק דרכו זורמות טיפות המים. צינורות אלה גדלים בקצב איטי מאוד ומתארכים בשיעור ממוצע של 0.2 מ"מ בשנה. כאשר צינור כזה נסתם, המים יזרמו על פני הנטיף והוא ייראה אז כחרוט עבה בבסיסו הצמוד לתקרת המערה וצר בקודקודו. חרוטים אלה בנויים בשכבות קונצנטריות, בדומה לטבעות הצמיחה של עצים. התרחבות של הסדקים בגג המערה יוצרת נטיפים בשלל צורות: עמודים, "אוזני פיל" ו"וילונות".
טיפות המים הזולגות מתקרת המערה ומן הנטיפים יוצרות את הזקיפים באותו תהליך של השקעה. הטיפות נושרות, מתנפצות אל הקרקעית, משחררות פחמת סידן ומותירות משקע של סידן פחמתי. השקעה בלתי אחידה זו יוצרת זקיפים בשלל צורות. ב[[מערת אבשלום]] ניתן לראות זקיפים בצורת "כובעים מקסיקניים", "פאגודות" ואחרות.
נטיפים וזקיפים עשויים להתחבר זה אל זה וליצור עמוד. גם עמודים אלה עשויים להתחבר וליצור מסכים המחלקים את המערה לחללים קטנים יותר.
[[קובץ:Stalactite in Grotte de Soreq, israel3.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מפגש בין זקיף ונטיף ([[רומיאו ויוליה]])]]
שיטה נפוצה ל[[תיארוך רדיומטרי|תיארוך]] גילם של הנטיפים והזקיפים נקראת "[[אורניום-תוריום]]".
==מערות נטיפים ככלי עזר מחקרי==
מאחר שהתהוות מערות נטיפים נמשכת על פני תקופה ארוכה מאוד, הן מהוות כלי עזר חשוב בענפי [[מחקר]] שונים. ניתן לחקור באמצעותן תנאי [[אקלים]] ששררו בתקופות שונות במהלך התהוותן ולזהות [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] שהתרחשו בעברן.
==מערות נטיפים בתנאים משתנים==
מערות נטיפים הן אתרים נהדרים המושכים קהל רב, אולם הן רגישות ופגיעות. כאשר נחשפת מערת נטיפים, משתנים התנאים שיצרו אותה במשך מיליוני שנים – לעיתים באופן קיצוני, עד כדי הפסקת היווצרות נטיפים וזקיפים.
גורמים משפיעים:
* [[טמפרטורה]] – המערות התהוו בתנאים אידיאליים, ואלה משתנים לרעה כאשר הן נחשפות לתנאי האקלים השוררים מחוץ להן ולעליה בטמפרטורה כאשר מבקרים פולטים מחום גופם.
* [[לחות]] – נטיפים וזקיפים נוצרים בלחות גבוהה, העשויה לרדת עם חשיפת המערה ולהפסיק את יצירת הנטיפים והזקיפים.
* ריכוז [[פחמן דו-חמצני]] – מבקרים במערה פולטים פחמן דו-חמצני ומעלים את ריכוזו באוויר המערה.
* [[זיהום הסביבה|זיהומים]] – חדירה של [[צומח|צמחים]], [[פטריות]], [[חיידקים]] ו[[בעלי חיים]] (כמו גם [[אדם|בני אדם]]) אל המערה משבשת את המשך התפתחותה ואף יוצרת נזקים [[כימיה|כימיים]], [[ביולוגיה|ביולוגיים]] ו[[מכניקה|מכניים]].
==מערות נטיפים בעולם==
ברחבי העולם מוכרות מערות נטיפים מרשימות, לדוגמה: [[הפארק הלאומי מערת מאמות'|מערת מאמות']] ב[[קנטקי]], שהיא מערכת המערות הארוכה ביותר הידועה כיום, [[הפארק הלאומי מערות קרלסבד|מערת קארלסבד]], [[מערת לצ'וגייה]] ב[[ניו מקסיקו]], [[מערת הקריסטלים]] ב[[מקסיקו]], [[מערת פוסטוינה]] ב[[סלובניה]], [[האן-סור-לס#מערת האן-סור-לס|מערת האן-סור-לס]] ב[[בלגיה]] ו[[מערות קנגו]] ב[[דרום אפריקה]]. מערות אלו מושכות תיירים רבים, ומהוות אתרי תיירות מצליחים.
=== בישראל ===
מערות נטיפים נמצאו בישראל באזור [[הגליל]], [[הכרמל]], [[הרי יהודה]], וה[[שומרון]]. רק מערה אחת, [[מערת אבשלום]], הוסדרה לביקורים של הציבור.
{| class="wikitable" style="font-size: 95%
|+ מערות נטיפים בישראל
|-
! תיאור מיקום
! שנת גילוי
! איזור
! גודל
! הערות
|-align="center"
| rowspan="1"| [[מערת עלמה]] || ידועה שנים רבות || [[הגליל העליון]] || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[מערת אבשלום]] || 1968 || הרי יהודה || || מערת הנטיפים היחידה בישראל הפתוחה לביקורים מוסדרים של הציבור
|-align="center"
| rowspan="1"| [[נחל נמר]], איזור [[חניתה]]{{הערה|{{דבר||מערת נטיפים בהרי חניתה|19550401|123}}}} || 1953 || [[הגליל העליון]] || || בסוף 1956 הותקן על המערה שער ברזל לאחר נזק רב שגרמו מטיילים{{הערה|{{למרחב|יוסף אורי|שער בפתח מערת הנטיפים|19561029|31}}}}
|-align="center"
| rowspan="1"| איזור [[סאסא]]{{הערה|{{למרחב||חבר סאסא נכלא במערה ונחלץ|19570320|80}}}}{{הערה|{{על המשמר|שלמה שמיר|תל סאסא|19581128|73}}}} || 1957 || [[הגליל העליון]] || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| איזור [[אילון]]{{הערה|{{הארץ1||מערת נטיפים נתגלתה בגליל|19610430|22}}{{ש}}{{הארץ1||מערת נטיפים נתגלתה בגליל המערבי|19610508|85}}}} || 1961 || [[הגליל העליון]] || 200 מטר אורך{{הערה|{{למרחב||מערת הנטפים בנחל אוכם|19610720|49}}}} ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[מערות עאבוד]] || 2002 || השומרון || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[מערת מנות]] || 2008 || [[הגליל העליון]] || || הייתה מיושבת בתקופות קדומות
|-align="center"
| rowspan="1"| [[מערת נטיפים עטרות]]{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|מסך עפר על נטיעי מערת עטרות|19770926|124}}}} || 1974 || הרי יהודה || || הייתה פתוחה לקהל לזמן מה
|-align="center"
| rowspan="1"| צינור המים לירושלים{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|מערת נטיפים נחשפה בעבודות על צינור המים לירושלים - והיא תיסתם בבטון|1.6115085|24 במאי 2018}}}} || 2018 || הרי יהודה || 14 מטר אורך ||
|-align="center"
| rowspan="1"| שיקום מחצבה בגליל התחתון{{הערה|{{הארץ|משה גלעד|מערת נטיפים חדשה התגלתה בגליל|1.3430425|25 בינואר 2017}}}} || 2017 || הגליל התחתון || 4 על 8 || מרבץ נדיר של אלמוגי מערות
|-align="center"
| rowspan="1"| בכביש 65-85{{הערה|[https://www.parks.org.il/new/מערת-נטיפים-חדשה-נתגלתה-בגליל-התחתון/ מערת נטיפים חדשה נתגלתה בגליל התחתון], רשות הטבע והגנים, 28 באוקטובר 2013}} || 2013 || הגליל התחתון || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| מערת רמת [[זרעית]] || 2007 || [[הגליל העליון]] || אורך המערה כ-500 מטר, עומקה כ-62 מטר ||
|-align="center"
| rowspan="1"| [[יחיעם]]{{הערה|{{על המשמר|שמואל בנטוב|מערת נטיפים נדירה בסכנת הריסה|19680112|53}}}} || 1967 || [[הגליל העליון]] || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| צור הדסה{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|מערת נטיפים גדולה התגלתה במרכז הארץ|1.2439039|20 בספטמבר 2014}}}} || 2014 || הרי יהודה || ||
|-align="center"
| rowspan="1"| מערת [[שכונת דניה]] חיפה{{הערה|{{ynet|לב בוגוסלבסקי|מערת הנטיפים של חיפה: עיר עם נטיף|4075836|19 ביוני 2011}}}} || ראשית שנות ה-70 || הכרמל || ||
|-align="center"
|}
==קישורים חיצוניים==
* [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10515&rel=1 אנימציה להמחשת יצירת מערת נטיפים באתר מט"ח]
* {{ynet|חדשות המדע|מערת נטיפים חדשה|2932561|15 ביוני 2004}}
* {{דוידסון|אבי סאייג|איך נוצרת מערת נטיפים?|askexpert/איך-נוצרת-מערת-נטיפים|15 באוקטובר 2017}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
| 
