גרשום שוקן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 33:
שוקן נולד בעיירה [[צוויקאו]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] ללילי ו[[שלמה זלמן שוקן]], שהיה בעלי רשת החנויות המשגשגת "[[כלבו שוקן]]". בצעירותו היה פעיל בתנועת נוער ציונית-סוציאליסטית והגיע לביקור ב[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], באביב [[1932]]. בריאיון ל[[תום שגב]] ב-1984 אמר שלולא [[עליית הנאצים לשלטון]], לא היה [[העלייה החמישית|עולה]] לארץ ישראל, באותו ריאיון גם סיפר ש[[עברות|עברת]] את שמו מגוסטב לגרשום מאחר שהעריץ את [[גרשם שלום]] (וזאת למרות שניתן לו בילדותו גם השם מרדכי אותו לא אהב){{הערה|שם=שגב1|{{כותרת ראשית|תום שגב|והייקה הזה הוא אני|19840925|30}}}}. לאחר שסיים את לימודיו ב[[אוניברסיטת היידלברג]] עלה לארץ ישראל לבד ב-[[1934]], הוריו הצטרפו אליו שנה אחר כך. עם עלייתו למד עברית אצל [[דב סדן]] ועבד ב[[בנק אנגלו-פלשתינה]]{{הערה|שם=שגב1}}.
בשנת 1936 נסע ללמוד ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]], בתחילת אותה שנה רכש אביו שלמה זלמן שוקן את עיתון "הארץ" שנקלע לקשיים כספיים{{הערה|{{דואר היום||"הארץ" עבר לידי שוקן|19360103|16}}}}. כשחזר מלימודיו בלונדון ביקש אביו שיסייע בניהול העיתון
["הארץ", אימץ עמדות [[ליברליזם|ליברליות]] ומקורבות לאלו של [[הציונים הכלליים]]. שוקן היה אף פעיל ב[[המפלגה הפרוגרסיבית|מפלגה הפרוגרסיבית]], וכיהן כ[[חבר הכנסת]] מטעמה ב[[הכנסת השלישית|כנסת השלישית]]. שוקן לא היה שותף ליוזמותיו העסקיות של בנו, [[עמוס שוקן]] להוצאת "[[העיר]]" ואחר כך "[[חדשות (עיתון)|חדשות]]".] - <u>דרוש ניסוח מחדש</u>
גרשום שוקן, שענייני תרבות וספרות היו קרובים ללבו, שלח ידו גם בכתיבת [[שירה]], תחת [[שם עט|שם העט]] "רוברט פוזן". ספר שיריו "שירים לעת מצוא", שהיה תלת לשוני ([[עברית]], [[אנגלית]] ו[[גרמנית]]), הופיע בהוצאת [[עקד]] בשנת [[1970]].
שורה 42:
בתחילת ספטמבר 1949 פרסם שני מאמרים בעיתון "הארץ", בהם דרש לחוקק חוק שיאסור על ישראלים להתיישב בגרמניה או אפילו להיכנס לתחומה, אלא אם מדובר בשליחות לאומית לעניין ספציפי. החוק שהציע אמור היה לאסור גם על כל מגע חברתי בין אזרחים ישראלים וגרמנים, כולל מגע מקרי מחוץ לגרמניה.{{הערה|[[תום שגב]], '''1949 – הישראלים הראשונים''', עמ' 261, הערה; עמ' 338, הערה 65: "אנחנו והגרמנים", 2.9.49, עמ' 2, ו"נגד יחסי מסחר עם גרמניה", 4.9.49; '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', עמ' 174.}}
ב-[[1985]] פרסם בהארץ [[מאמר]] שכותרתו "קללת עזרא" בו יצא
{{ציטוט|האיסור של עזרא הסופר היה אולי מוצדק בתנאים של עדה דתית. לעם ריבוני החייב להגיע לדו-קיום עם בני מוצא אחר וליצור יחסים נורמליים עם שכנים שמעבר לגבולותיו, איסור זה, המסמל את הניכור בין היהודים לבין שאר הקבוצות, נהפך לקללה. אם הוא יתמיד, הוא יתרום להנצחת המתח בתוך הארץ ולהנצחת בידודה של ישראל באזור. עלינו להשתחרר מקללתו של עזרא.}}
==משפחתו==
גרשום שוקן נשא לאישה ב-1937 את שולמית פרסיץ, בתה של [[שושנה פרסיץ]], ולזוג נולדו שלושה ילדים: [[עמוס שוקן]], המו"ל הנוכחי של "הארץ", [[הלל שוקן]], [[אדריכל]], ו[[רחלי אדלמן]], הבעלים והמנהלת של [[הוצאת שוקן]]. [מתי?] הוא עזב את אשתו מבלי להתגרש ממנה, וחי עם [[ידועה בציבור]], יהודית יונה. שוקן נפטר בתל אביב ונקבר ב[[בית העלמין נחלת יצחק]]. ב[[צוואה|צוואתו]] הוריש שוקן את רכושו ליהודית יונה ולשלושת ילדיו.
==לקריאה נוספת==
| |||