הבדלים בין גרסאות בדף "הכנסת השתים עשרה"

מ
בוט החלפות: $1מיליון $2;
מ (בוט החלפות: $1וועיד$2;)
מ (בוט החלפות: $1מיליון $2;)
תחילת כהונתה של ממשלת שמיר הייתה עם סיומו הכושל של "[[התרגיל המסריח]]" אשר הביא את הציניות הפוליטית ותחושת המיאוס הציבורית מן ההליך הפוליטי לשיאים חדשים.
 
התנהגותו של [[אברהם שריר]] שהיה אחד מקבוצת חברי כנסת בראשות [[יצחק מודעי]] אשר פרשו מן הליכוד והקימו סיעה נפרדת, ולאחר מכן פרש מן הסיעה, הצטרף ל"ממשלת פרס" ולאחר לחץ ציבורי (שכלל קריאה נרגשת של שמיר "אבראשה שוב הביתה!") שב אל הליכוד, הייתה אך פרשייה אחת מבין פרשיות רבות של קניית שלטון עבור תיקים והבטחות כספיות. [[יצחק מודעי]] הקים את "[[המפלגה לקידום הרעיון הציוני]]" (או כדברי מבקריה "הסיעה לקידום הרעיון הציני") וקיבל את משרת [[שר האוצר]], ממנה הודח כאשר הסתכסך עם פרס בשנת [[1986]] בימי [[ממשלת האחדות הלאומית]]. מודעי דרש כי על מנת להבטיח את מינויו לתפקיד תופקד ערבות בנקאית בגובה עשרה מליוןמיליון דולר. דרישה זו הייתה דרישה צינית אשר העמידה את המשא ומתן הקואליציוני באור מושחת ומסואב. חברי כנסת נוספים "ערקו" ממפלגותיהם, כגון [[אפרים גור]] מ[[מפלגת העבודה]] אשר עבר אל הליכוד עבור תפקיד סגן שר.
 
פרשיות אלו, שהצטרפו אל נושא הכספים הייחודיים, אל חוסר התיאום בין מרכיבי הממשלה, ואל הסחטנות שליוותה כל הצבעה חשובה, ובכללן הצעות התקציב, הביאו לגל של מחאה ציבורית. הגל החל באופן ספונטני כאשר שני קציני מילואים, אבי קדוש ושחר בן מאיר, החלו בשביתה אל מול משרדי הממשלה במרץ [[1990]], בימי "התרגיל המסריח". עד מהרה התגבשה המחאה לכלל לובי פרלמנטרי שתמך בשינוי [[שיטת הממשל בישראל]]. בינואר [[1992]] הביאו אנשי הלובי, שאת פעילותם ריכז פרופ' [[אוריאל רייכמן]] אשר על אף שלא היה חבר כנסת הייתה השפעתו רבה, לכלל שינוי משמעותי בשיטת הממשל. סוכם כי מעתה ייבחר ראש הממשלה ב"בחירות ישירות" שתתקיימנה לצד הבחירות לכנסת (או כבחירות מיוחדות במקרים מסוימים). הצעת החוק עברה באופן דחוק ביותר, כאשר תמכו בה 57 ח"כים, רובם משורות האופוזיציה, אל מול 56 מתנגדים. את הכף היטתה הצבעתו של חבר הכנסת [[בנימין נתניהו]] אשר הצביע בניגוד לעמדת מפלגתו והביא לקבלת החוק החדש.
271,876

עריכות