מטוס דו-כנפי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירה, תרגום מויקיפדיה האנגלית
 
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ראו גם=; הייתה ; $1אוויר$2; כלי $1טייס;
שורה 4:
==מבנה==
שני זוגות הכנפיים יוצרים [[עילוי (כוח)|עילוי]]. בעבר נהגו מתכנני המטוסים לשפר את קשיחות כנפיים על ידי שימוש בכבלי מתח ומוטות שחיברו בין הכנפיים העליונות והתחתונות ויצרו מבנה חזק וקל יותר ממה שהיה ניתן ליצור בעזרת חומרי הבנייה שהיו זמינים באותה תקופה.
כל זוג כנפיים משפיע באופן שלילי על יעילותו האוירודינמיתהאווירודינמית של האחר. עבור שטח כנף נתון, מטוס דו כנפי יוצר פחות עילוי ויותר גרר ממטוס חד כנפי. ניתן להפחית את השפעת תופעה זו על ידי מיקומן של הכנפיים התחתונות לפני או אחרי הכנפיים העליונות ולא הישר מתחת להן. הזחה רבה של הכנפיים זו ביחס לזו לאורך המטוס מקטינה את יתרונות המבנה הדו כנפי. מקובל להזיח את הכנפיים התחתונות אחורה, אך ישנם גם מטוסים בהם המצב הפוך והכנף התחתונה מוזחת קדימה, דוגמת ה[[ביצ'קרפט סטאגרווינג]].
 
ברובם המוחלט של המטוסים הדו כנפיים קיים גם הגה גובה אופקי בזנב המטוס, לשליטה בזווית ההתקפה של המטוס. לרוב קיימים גם [[מדף (תעופה)|מדפים]] או [[מאזנות]] על זוג אחד או על שני זוגות הכנפיים.
שורה 12:
כמעט כל דגמי המטוסים הדו כנפיים שנוצרו אי פעם עשו שימוש ב[[מנוע בוכנה|מנועי בוכנה]].
==שימוש==
מטוסים דו כנפיים היו שכיחים בימי ראשית התעופה כתוצאה ממגבלות חוזק הכנף. התצורה הדו כנפית היתההייתה אז עדיפה על מטוסים בעלי זוג כנפיים יחיד שסבלו מבעיות של גמישות יתרה בכנפיהם. בעיות אלו הביאו לקשיי שליטה במטוסים ולעתים אף להתפרקותם.
עם ההתקדמות בטכנולוגיית התעופה, נעלם הצורך בהקשחת הכנף באמצעות כבלים, ומטוסים חד כנפיים הפכו לסוג הנפוץ יותר. כיום נעשה שימוש מועט במטוסים דו כנפיים, בעיקר לשימושים כמו [[אירובטיקה]], וכ[[מטוס ריסוס|מטוסי ריסוס]].
 
שורה 19:
יתרון נוסף של המטוסים הדו כנפיים הוא ששטח כנף נתון דורש מוטת כנף קצרה יותר בהשוואה למטוס רגיל. תכונה זו מאפשרת יכולת תמרון טובה המנוצלת לאירובטיקה.
 
==ראהראו גם==
[[כנף טנדם]]