חסידות באבוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 71.167.45.49 (שיחה) לעריכה האחרונה של בן עדריאל |
||
שורה 11:
'''חסידות באבוב''' (הגייה: '''בּוֹבּעֶב''') היא [[חצר חסידית]] מ[[חסידות צאנז|שושלת צאנז]] שמקורה ב[[בובובה]] שב[[גליציה]] ומרכזה כיום בשכונת [[בורו פארק]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. החסידות נוסדה בסוף [[המאה ה-19]] על ידי הרב [[שלמה הלברשטאם (הראשון)|שלמה הלברשטאם]].
כיום החסידות מפוצלת לשתי חצרות, הגדולה בראשות רבי [[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]] (בית מדרשו בשדרה ה-48), הנושאת את השם "באבוב", והשנייה בראשות רבי [[מרדכי דוד אונגר]], הנושאת את השם "באבוב 45" (על שם מיקומו של בית המדרש המרכזי של החצר, ברחוב ה-45). שתי החצרות יחד מונות כ-5,000 בתי-אב, 4,000 בבאבוב ו-1,000 בבאבוב 45'{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 204.}}.
כיתולדות החסידות[[קובץ:האדמור מבאבוב.jpg|שמאל|ממוזער|180px|רבי [[בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם]] מבאבוב]]▼
==תולדות החסידות==
▲
[[קובץ:BoboverRebbeGivingShiurCholHamoadPesach5768.jpg|שמאל|ממוזער|180px|רבי [[מרדכי דוד אונגר]] מבאבוב 45]]
האדמו"ר הראשון של חסידות באבוב היה רבי '''[[שלמה הלברשטאם (הראשון)|שלמה הלברשטאם]]''', נכדו של רבי [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. בגיל 8 התייתם מאביו וגדל אצל סבו, רבי [[אליעזר הורוביץ|אליעזר מדז'יקוב]]. בגיל 14 נישא, ולאחר 4 שנים החל לכהן ברבנות בביקובסק ובעיירות אחרות. בשנת [[ה'תרנ"ב]] ([[1892]]) החל לכהן ברבנות בעיירה באבוב ופתח בה חצר חסידית וישיבה.
שורה 24 ⟵ 27:
לאחר פטירת רבי נפתלי צבי נחלקה החסידות. מרבית החסידים פנו לאחיו מאב, רבי '''[[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]]''', אשר כיהן כ"[[הרב הצעיר|רב הצעיר]]" בעת כהונתו של אחיו. חלק אחר פנה לחתנו הצעיר, רבי '''[[מרדכי דוד אונגר]]''', צאצא לאדמו"רי צאנז, אשר כיהן עד אז כראש הישיבה. לצידו מכהן החתן הראשון, הרב [[יהושע רובין]], כ[[אב"ד]] הקהילה{{הערה|כנהוג בחצרות גליציה, האדמו"ר כיהן גם כרב העיירה (אב"ד), וכונה בתואר "רב" ולא בתואר "רבי". גם לאחר המלחמה המשיך נוהג זה בחצרות גליציה, ובחסידות באבוב 45 חולקו התארים בין שני החתנים.}}.
2 שני החצרות טענו לבכורה, ולאחר מאבק סוער הן הסכימו לבוררות [[זבל"א]] בבית דין שכלל את הרב יצחק דב ברגר מ[[מנצ'סטר]] (מצד הרב אונגר), הרב זלמן גראוז (מצד הרב הלברשטאם), הרב אברהם ברוך רוזנברג מ[[מכון להוראה]] במונסי, הרב יצחק זלטנרייך אב"ד [[חסידות טשאקאווא|טשאקאווא]] והרב יחיאל באב"ד אב"ד [[חסידות טארטיקוב|טארטיקוב]]. בסוף שנת תשס"ז ערכו הדיינים משאל בקרב 1680 החסידים שגילם בין 20 ל-60, ביחס לזהות האדמו"ר ועמדתם לגבי השימוש בשם "באבוב" על ידי המתמודד השני{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=/2/1172178 מי יהיה האדמו"ר הבא של ארצות הברית?], הארץ, 23 בספטמבר 2007}}. תוצאות המשאל נעו בין 65% ל-70% לטובת רבי בן ציון. לאחר שבע שנים הוכרע שהבעלות על השם "באבוב", כמו שאר שמות המוסדות הוותיקים של באבוב, תינתן לחסידות בראשות הרב בן ציון, ומאידך חצר זו תשלם לחצר של הרב אונגר כשישה מיליון דולר כפיצוי. עוד נפסק כי החסידות בראשות הרב אונגר צריכה להוסיף שם לוואי לשמה{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג ואברמי פרלשטיין|פסק דין חד משמעי: באבוב יש רק אחת|72526|22 באוגוסט 2014}}}}. לאחר התלבטות קיבלה חצרו של הרב אונגר את הבוררות ואימצה את השם "באבוב 45", על שם הרחוב בבורו פארק שבו בית הכנסת המרכזי של החסידות{{הערה|חיים יעקב עלבויגן, [http://www.jdn.co.il/news/418044 האדמו”ר מבאבוב-45: לקחנו את ‘סימן ההיכר’, אך הפס”ד תלוי באם יהיה שלום], כ"ו במרחשוון תשע"ה, באתר [[JDN]]{{ש}}{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים|941831|28 בספטמבר 2018}}}}.
==מאפייני ומנהגי החסידות==
| |||