התעבות סביב כלי טיס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תמונה והסבר |
|||
שורה 6:
התעבות כתוצאה מסינגולריות פראנטל-גלאוארט<ref>[[:en:Prandtl-Glauert singularity|Prandtl-Glauert singularity]] בוויקיפדיה באנגלית</ref> נוצרת סביב כלי טיס הנעים לפחות במהירות קרובה ל[[מהירות הקול]]. ההתעבות נראית כמו חרוט סביב חלקו האחורי של ה[[מטוס]]. חרוט קטן יותר מופיע סביב חלקו האחורי של [[תא טייס|תא הטייס]]. להתעבות זו, שנוצרת כתוצאה מלחץ נמוך בקרבת כלי הטיס, אין קשר ל[[בום על-קולי]] או לשבירת [[מחסום הקול]].
התעבות כתוצאה מסינגולריות פראנטל-גלאוארט יכולה להופיע גם סביב [[טיל]]ים, [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]]ים, [[מעבורת חלל|מעבורות חלל]], או גופים אחרים הנעים באוויר במהירות גבוהה. בעת שיגורים ל[[
[[משוואת פראנטל-גלאוארט]] מהווה קירוב של [[משוואות נאווייה-סטוקס]]<ref>[[:en:Navier-Stokes equations|Navier-Stokes equations]] בוויקיפדיה באנגלית.</ref> המתארות זרימה של [[נוזל]] או של [[גז]]. משוואת פראנטל-גלאוארט היא המשוואה הפשוטה ביותר שלוקחת בחשבון את השפעת ה[[דחיסות]]<ref>[[:en:Compressibility|Compressibility]] בוויקיפדיה באנגלית.</ref>, כלומר את השפעת הלחץ על [[נפח]] האוויר. פתרון המשוואה מצביע על אזורים סביב כלי הטיס שבהם מופיעה [[סינגולריות (מתמטיקה)|סינגולריות מתמטית]] כאשר מהירות הטיסה קרובה למהירות הקול. באופן [[פיזיקה|פיזיקלי]], סינגולריות זו מתבטאת כירידת לחץ חדה באותם אזורים.
|