הוראת שעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ביטחו$1;
שורה 9:
* כוונה לתת מענה ל'''סוגיה נקודתית''' מבלי לשנות את ה[[נורמה]] הכללית. כך למשל אירע במקרה של [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2033/2033.pdf חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשס"ו-2005]. בסעיף 1 להוראת השעה נקבע כי היא תחול על "הבחירות לראש הרשות שיתקיימו ביום [[ה' בכסלו]] [[ה'תשס"ו|התשס"ו]] ([[6 בדצמבר]] [[2005]])". ה[[בחירות]] היחידות שהתקיימו באותו היום הן הבחירות החוזרות לראשות עיריית [[נהריה]], שנערכו בהוראת [[בית משפט מחוזי|בית המשפט המחוזי]]. מאחר שהמחוקק לא נתן את דעתו למקרה מסוג זה, נקבעו בהליך חקיקה מהיר הוראות מיוחדות שיסדירו את [[מימון בחירות|מימון הבחירות]] בעיר.
* קביעת נורמה ל'''תקופת ניסיון''' שבסיומה ניתן יהיה לבחון את יעילותה והשלכותיה. כך, למשל, בשנת [[2000]] נקבע בתקנות להגנת חיית הבר איסור על [[ציד]] [[חוגלה (עוף)|חוגלות]] ו[[ארנבת|ארנבות]] לתקופה של 3 שנים, בשל הידלדלות אוכלוסייתם של מינים אלה. התקנות הוארכו מספר פעמים, ומשהתברר כי אוכלוסיית החוגלות והארנבות טרם התאוששה, הוחלט בשנת [[2006]] להפוך את הוראת השעה להוראת קבע.
* '''חקיקה בעייתית''' הנדרשת מאילוצים שונים, בדרך כלל בטחונייםביטחוניים. הוראות שעה מסוג זה נפוצות יותר מאז [[המהפכה החוקתית]], שבעקבותיה התחזק מעמדן של [[זכויות אדם|זכויות האדם]] בישראל. החוק הבולט ביותר בהקשר זה הוא [[חוק האזרחות והכניסה לישראל]], האוסר על [[איחוד משפחות]] של [[פלסטינים]] ב[[ישראל]]. בג"ץ אישר את חוקתיותו של החוק, ברוב של 6 מול 5, ואולם השופט [[אדמונד לוי]] חתם את פסק הדין במילים "אציע לחברי, כי בכפוף לאמור לעיל, נדחה את העתירות ככל שהן נוגעות לעשייתו '''בעת הזו''' של צו מוחלט המורה על בטלותו של חוק האזרחות מחמת היותו בלתי חוקתי. עם זאת, אדגיש כי אם לא ישכילו המשיבים למלא אחר שהתבקשו, ספק בעיני אם יוכל החוק להתמיד ולצלוח את הביקורת השיפוטית גם בעתיד" [http://elyon1.court.gov.il/files/03/520/070/a47/03070520.a47.HTM]. מאז ניתן פסק הדין, הוארכה הוראת השעה פעם נוספת, עד [[31 ביולי]] [[2008]].
 
==תקופת תוקפה של הוראת שעה==