התעבות סביב כלי טיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלמד כץ (שיחה | תרומות)
מלמד כץ (שיחה | תרומות)
בינוויקי, תוספת קטנה
שורה 6:
התעבות כתוצאה מסינגולריות פראנטל-גלאוארט נוצרת סביב כלי טיס הנעים במהירות קרובה ל[[מהירות הקול]] או במהירות [[על-קולי|על-קולית]]. ההתעבות נראית כמו חרוט סביב חלקו האחורי של ה[[מטוס]]. חרוט קטן יותר מופיע סביב חלקו האחורי של [[תא טייס|תא הטייס]]. להתעבות זו, שנוצרת כתוצאה מלחץ נמוך בקרבת כלי הטיס, אין קשר ל[[בום על-קולי]] או לשבירת [[מחסום הקול]].
 
התעבות כתוצאה מסינגולריות פראנטל-גלאוארט יכולה להופיע גם סביב [[טיל]]ים, [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]]ים, [[מעבורת חלל|מעבורות חלל]], או גופים אחרים הנעים באוויר במהירות גבוהה. בעת שיגורים ל[[חלל]], התעבות זו מתרחשת סמוך לנקודת [[מקס Q]] שבה ערכו של ה[[לחץ דינמי|לחץ הדינמי]] הוא מרבי. עבור מעבורת חלל נקודה זו נמצאת בגובה של 11 ק"מ, כחצי דקה לאחר השיגור, ואילו בשיגורים של [[תוכנית אפולו]] ההתעבות הופיעה בגובה של 14-13 ק"מ.
 
[[משוואת פראנטל-גלאוארט]] מהווה קירוב של [[משוואות נאווייה-סטוקס]]<ref>[[:en:Navier-Stokes equations|Navier-Stokes equations]] בוויקיפדיה באנגלית.</ref> המתארות זרימה של [[נוזל]] או של [[גז]]. משוואת פראנטל-גלאוארט היא המשוואה הפשוטה ביותר שלוקחת בחשבון את השפעת ה[[דחיסות]]<ref>[[:en:Compressibility|Compressibility]] בוויקיפדיה באנגלית.</ref>, כלומר את השפעת הלחץ על [[נפח]] האוויר. פתרון המשוואה מצביע על אזורים סביב כלי הטיס שבהם מופיעה [[סינגולריות (מתמטיקה)|סינגולריות מתמטית]] כאשר מהירות הטיסה קרובה למהירות הקול. באופן [[פיזיקה|פיזיקלי]], סינגולריות זו מתבטאת כירידת לחץ חדה באותם אזורים.
שורה 36:
 
[[en:Prandtl-Glauert singularity]]
[[de:Wolkenscheibeneffekt]]
[[es:Singularidad de Prandtl-Glauert]]
[[fr:Singularité de Prandtl-Glauert]]
[[ja:Prandtl-Glauert Singularity]]
[[pl:Obłok Prandtla-Glauerta]]
[[ru:Эффект Прандтля—Глоерта]]
[[tr:Prandtl-Glauert tekilliği]]