זולו (שפה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:שפות בנטו באמצעות HotCat |
קישור פלאנאגלו |
||
שורה 23:
כיתר קרובותיה ממשפחת שפות-הבנטו, הטמיעה הזולו עם היווצרה צלילים רבים שהגיעו מהקבוצות הילידיות המוקדמות ביותר שאכלסו את דרום אפריקה – עובדה זו מתבטאת בשימור [[עיצורים מצוצים]] ("קליקים") ייחודיים (ב[[קוסה (שפה)|קוסה]] הם אף נפוצים יותר). בדומה ל[[שפות אפריקניות]] אחרות התקיימה גם הזולו כשפה שבעל-פה עד למפגש עם [[מיסיון|מיסיונרים]] [[אירופה|אירופים]] בזמן החדש, וספר ה[[דקדוק]] הראשון בשפת הזולו פורסם ב[[נורווגיה]] ב-[[1850]]. ב-[[1883]] הופיע ספר ה[[תנ"ך]] בזולו, והיה למסמך הראשון שנכתב בשפה זו. ב-[[1901]] יצר ג'ון לנגליבללה דובה, איש רוח מ[[קוואזולו-נטאל|נטאל]], את המכון החינוכי-הילידי הראשון במדינה, ובשנת [[1933]] נכתב על ידו ה[[רומן]] הראשון בזולו, כשבעקבותיו באו סופרים נוספים.
במאה ה-20 נוצרה שפת [[פידג'ין]] בשם [[פאנאגלו]] שרוב אוצר המילים שלה מורכב מאוצר המילים של שפת הזולו. השפה הייתה שימושית בעיקר בקרב עובדי [[כרייה|מכרות]].
בעוד שעד לביטול ה[[אפרטהייד]] ב-1994 לא היה לזולו כל מעמד חוקי בציבוריות ובמינהל הדרום אפריקניים, הרי שב[[בנטוסטן]] של [[קוואזולו]] השפה שימשה בהיקף נרחב, ומאז תום האפרטהייד היא נהנית מפריחה. החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ה[[טלוויזיה]] של דרום אפריקה מגישה תוכניות מגוונות בשפת זולו, כמו כן ה[[רדיו]] בשפה זו נהנה מפופולריות ועיתונים שונים יוצאים לאור בזולו, אם כי בעיקר ביוהנסבורג ובנטאל.
| |||