חרבת בית זכריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חוסר מקורות |
הרחבה |
||
שורה 10:
תושבי היישוב מתפרנסים מ[[חקלאות]] זעירה ומעבודה ביישובים היהודיים הסמוכים{{דרוש מקור}}. במהלך שנות האינתיפאדה לא נרשמה בכפר פעילות חבלנית.
== היסטוריה ==
=== העת העתיקה ===
מספר חוקרים שיערו שהשם ח'רבת זכריה משמר את שמו של היישוב היהודי "בית זכריה" מ[[תקופת בית שני]] ו[[מרד החשמונאים|מרד המכבים]], בו ככל הנראה נערך [[קרב בית זכריה]] נגד [[הצבא הסלאוקי]] בשנת [[162 לפנה"ס]].<ref>Schürer, Millar, and Vermes, 2014, p. [https://books.google.com/books?id=oG5jAgAAQBAJ&pg=PA166 166]</ref><ref>[[Claude R. Conder]], ''Tent Work in Palestine'' (vol. 1), London 1879, p. 279</ref><ref>[http://www.internationalstandardbible.com/B/beth-zacharias.html Beth-zacharias], [[International Standard Bible Encyclopedia]]</ref><ref>Ben-Yosef (n.d.), p. 180</ref>
בכפר נחשפו מספר מערות קבורה מהמאה הראשונה לפנה"ס, וחרסים המתוארכים למאה הראשונה לספירה.<ref name="Peleg2004">Peleg and Feller, 2004, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail_eng.aspx?id=39&mag_id=108 Rosh Zurim]</ref> במקום התגלו גם חרסים מהתקופה הרומית והביזנטית.<ref name="Ben-Yosef">Ben-Yosef (n.d.), p. 179</ref>
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] הייתה במקום כנסיה חשובה, המופיעה גם במפת מידבא. באתרה נבנה לאחר מכן מסגד בשם נבי זכריה.<ref name="Ben-Yosef" /> חלק משרידי הכנסיה נחשפו בחצר ובגג המסגד.<ref name="Ben-Yosef" /> מספר בתים בכפר בנויים על גבי חורבות עתיקות ומערות, ובהם גם קולומבריום.<ref name="Ben-Yosef" />
=== ימי הביניים ===
ב[[ממלכת ירושלים|תקופה הצלבנית]] הכפר היה ידוע בשם "קסל זכריה", ובדומה לכפר הסמוך אל-ח'דר, נראה שהתגוררה בו אוכלוסיה נוצרית.<ref>Pringle, 1993, p. [https://books.google.com/books?id=BgQ6AAAAIAAJ&pg=PA204 204]</ref>
חרסים מ[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|התקופה הממלוכית]] התגלו גם כן בכפר.<ref name="Peleg2004" />
=== העת החדשה ===
במרשמי המס ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] שנערכו בשנים 1538-1539, "בית ז'כריא" הופיע בנפת חברון, וב-1557, נכתב שהכנסות הכפר הועברו לבית תמחוי אימפריאלי בירושלים.<ref>Singer, 1994, pp. [https://books.google.com/books?id=mrsAw_mk1d0C&pg=PA26 26], note #6; [https://books.google.com/books?id=mrsAw_mk1d0C&pg=PA165 165]</ref>
החוקר הצרפתי [[ויקטור גרן]] ביקר בכפר בשנות ה-60 של המאה ה-19, וכתב ש"כמעט כולו נטוש, והוא גיבוב של בתים קטנים, בנויים בנייה גרועה ורובם מטים לנפול. רק באחדים מהם יושבים עוד כעשרה [[פלאח|פלחים]], ומצאתים עוסקים ב[[דישה|דישת]] דגנם ב[[גורן|גרנות]] עתיקות". גרן חזה בביקורו במספר בורות חצובים בסלע, ובמסגד קטן, בו עמודים שייתכן ומקורם ביזנטי, שנאמר עליו שבתוכו, מתחת לגלי מפולת, מצוי קברו של אבו זח'ריא.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=ויקטור גרן|שם=תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג)|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן-צבי|שנת הוצאה=1983|עמ=214-215}}</ref>
תושבי המקום היו אריסים שעיבדו את אדמות משפחת מורקוס שחלקן נמכרו לחברת [[הימנותא]]. בעקבות [[מלחמת העצמאות]] וחורבן [[גוש עציון]] טענו התושבים לבעלות על האדמות, אולם הפסידו בבית המשפט לבני משפחת מורקוס שטענו שהמכירה בטלה.{{דרוש מקור}} בשנת 1969, בעת הקמת [[ראש צורים]], נכלל חרבת זכריה בקרקעות שיועדו לראש צורים. אולם בעקבות טענות של מוסלמים שמדובר באתר קדוש למוסלמים, הוחרג המקום משטח הקיבוץ{{הערה|{{דבר||הוחזר אתר היסטורי|19690804|126}}}}.
בשנת 1980 פנו התושבים ל[[בג"ץ]] בטענה לבעלות על 700 דונם של אדמות באזור, אך עתירתם נדחתה. באותה שנה כלל הכפר שבע בקתות{{הערה|{{מעריב|אהרון דולב|ראש צורים: העתירה נדחית|19801107|126}}}}.
==קישורים חיצוניים==
| |||