מי שפיר – הבדלי גרסאות

▲מצבים בהם קיים מיעוט  מי שפיר קשורים בהפרעה בתפקוד [[מערכת השתן]] העוברית, במצבים של פיגור בגדילה תוך רחמי או [[ירידת מים]] מוקדמת. כאשר קיים מיעוט קיצוני או חוסר במי שפיר בשק ההריון ללא פקיעת קרומים סביר להניח שקיים כשל כלייתי בעובר, חוסר כליות {תסמונת פוטר}, חסימה בצינורות השתן  , אי-ספיקה שלייתית חמורה המתבטאת בפיגור קשה בגדילת העובר, במצב של הריון עודף, ואף מות עוברי.  

▲פקיעת קרומים מוקדמת ([[ירידת מים מוקדמת]], premature rupture of membranes, או PROM), המהווה מצב שבו קרום מי השפיר נקרע טרם התחלת תהליך הלידה, כאשר בחלק מן המקרים פקיעת הקרומים תהיה בשבוע מוקדם יחסית של ההיריון. הסיבות לכך יכולות להיות רבות, וכוללות זיהום או בעיה כלשהי של השק, הרחם או צוואר הרחם. במרבית המקרים של פקיעת מים מוקדמת, תתפתח לידה תוך זמן קצר ולכן קיימת חשיבות לשבוע ההיריון, סיבת פקיעת הקרומים, וניהול הטיפול בהריון (לידה או [[טיפול שמרני]] הכולל טיפול אנטיביוטי ומתן סטרואידים להבשלת ריאות העובר).

▲מצבים של ריבוי מי שפיר קשורים בסיבוכי הריון לאם ולעובר. ריבוי מי שפיר יכול להופיע בסוכרת הריונית, אך גם במקרים של הפרעות בבליעת מי שפיר כתוצאה מפגיעה במערכת העצבים המרכזית, בעמוד השדרה, וכן חסימות במערכת הבליעה כולל לוע, ושט, ועד לאזור המעי הדק. כמו כן דווח על מומי לב, פגיעה בדופן הבטן של העובר, חסימות בדרכי השתן, והפרעות בשלד ובשריר. גם תסמונות כרומוזומליות יכולות לגרום לריבוי מי שפיר. מצב זה  יכול לגרום לירידת מים מוקדמת, לצירים מוקדמים ואף ללידה טרם המועד בשעור הנע בין 11.1%-29.4%{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Phelan J et al.|שם=Polyhydramnios and perinatal outcome|כתב עת=J Perinatal 10:347,1990}}}}

▲קיימת חשיבות גם לצבע מי השפיר עצמם: מי שפיר ירוקים יעידו על תוכן מקוניאלי (העלולים לגרום ל[[תסמונת שאיפת מקוניום]]), מי שפיר צהובים יעידו על מחלה [[המטולוגיה|המוליטית]] ומי שפיר חומים לעיתים מרמזים על [[זיהום (רפואה)|זיהום]] תוך רחמי.