ויקיפדיה

עורך דין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ עדכון תבנית:דף שער בספרייה הלאומית בקישורים חיצוניים (תג)
החלפת הדף בתוכן "{{מפנה|סנגור|נשיא סנגל|לאופולד סדאר סנגור}} ממוזער|333x333 פיקסלים|סול גודמאן החתיך ממוזער|331x331 פיקסלים|סול גודמאן עורך דין של הפשע Hi, I’m Saul Goodman. Did you know that you have rights? The Constitution says you do. And so do I. I believe that until proven..."
שורה 1:
{{מפנה|סנגור|נשיא סנגל|לאופולד סדאר סנגור}}
[[קובץ:Saul Goodman.jpg|ממוזער|333x333 פיקסלים|סול גודמאן החתיך]]
[[קובץ:Quentin_Massys_-_Portrait_of_a_Man_-_National_Gallery_of_Scotland.jpg|שמאל|ממוזער|250px| '''עורך דין אזרחי''', ציור של קוונטין מאסיי, [[המאה ה-16]]. מוצג ב[[הגלריה הלאומית של סקוטלנד|גלריה הלאומית של סקוטלנד]], [[אדינבורו]].]]
[[קובץ:Bob Odenkirk as Saul Goodman during shooting Breaking Bad.jpg|ממוזער|331x331 פיקסלים|סול גודמאן עורך דין של הפשע]]
[[קובץ:Honoré Daumier 018.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''עורכי דין''', ציור מעשה ידי [[אונורה דומייה]], [[1848]].]]
Hi, I’m Saul Goodman. Did you know that you have rights? The Constitution says you do. And so do I. I believe that until proven guilty, every man, woman, and child in this country is innocent. And that’s why I fight for you, Albuquerque! Better call Saul!Hi, I’m Saul Goodman. Did you know that you have rights? The Constitution says you do. And so do I. I believe that until proven guilty, every man, woman, and child in this country is innocent. And that’s why I fight for you, Albuquerque! Better call Saul!Hi, I’m Saul Goodman. Did you know that you have rights? The Constitution says you do. And so do I. I believe that until proven guilty, every man, woman, and child in this country is innocent. And that’s why I fight for you, Albuquerque! Better call Saul{{בקרת זהויות}}
 
'''עורך דין''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''עו"ד''') הוא אדם [[רישיון (עריכת דין)|המורשה]] לעסוק '''בעריכת דין''' ובמתן [[ייעוץ משפטי]], לאחר שלמד [[משפטים]] וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
 
ב[[אנגליה]] (ובמדינות אחרות בהן שיטת המשפט שאובה מ[[המשפט המקובל|המשפט האנגלי]], כגון [[אוסטרליה]]) מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע ב[[בית משפט|בית המשפט]] (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה ב[[ישראל]], וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות. למרות ההבחנה, בישראל עורך דין המופיע בבית המשפט, מייצג את לקוחותיו, שוטח את טענותיו כהגנה או כתביעה ומבקש מבית המשפט להכריע בסוגיה הוא ליטיגיטור, וישנם עורכי דין אשר מתמחים בעיקר בתחום זה. הופעה בבית המשפט מוגדרת כתחום ה[[ליטיגציה]], אם במשפט האזרחי, הפלילי, או המנהלי.
 
בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון [[דיני עבודה]], [[דיני מיסים]], [[משפט מסחרי]], [[משפט פלילי]] וכולי. [[משרד עורכי דין|משרד גדול לעריכת דין]] [[מעסיק]] לעיתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.
 
==הצורך בעורך דין==
בישראל אדם אינו חייב להשתמש בשירותיו של עורך דין, והוא רשאי לייצג את עצמו בבית המשפט. לבחירה זאת יש יתרונות וחסרונות. כתב על כך השופט [[נעם סולברג]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17021220.o02|סוג=רע"א|עותר=ורדה אחימן|משיב=המועצה המקומית פרדס חנה - כרכור}}}}:
:"המבקשים החליטו לייצג בהליך זה את עצמם. זו זכותם המלאה, גם אם הדבר ידרוש מן הצד שכנגד או מבית המשפט להקדיש מאמץ מסוים על מנת לבצע את 'תרגום' טענותיהם וכתבי טענותיהם לשפה המשפטית. טענותיה של (הצד שכנגד) ... בנוגע לאורך כתבי הטענות ולניסוחם, אינן יכולות להוות תחליף לתשובה לטענות הענייניות העולות מהם. מאידך גיסא, לבחירה שלא להיות מיוצג יש מחירים. אחדים מהם באים לידי ביטוי בפסק דין זה: כללי הפרוצדורה, שנימוקם עמם, לא יתירו למבקשים לשגות ולתקן ללא הרף. טענה שאינה מועלית היום, נוצר לגביה השתק מחר. בקשה שאינה במקומה, אשר תכביד על הצד שכנגד, תוביל להטלת [[הוצאות משפט]]. גם להקדשת המשאבים מצד מערכת המשפט יש גבול ... אלו 'כללי הטקס', והבוחר להשתתף בהם עליו להכיר ביתרונות ובחסרונות של בחירתו."
במשפט העברי ישנה מחלוקת כיצד להתייחס למצב בו הנידון או בא כוחו לא טענו את טענותיהם כראוי, יש הטוענים שהשופט צריך להתייחס לכך כאילו אמרו את טענותיהם הטובות ביותר<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 271-272: תפקיד השופט לטעון לבעל דין שאינו יודע לטעון בעצמו. [http://www.daat.ac.il/daat/vl/court/court01.pdf אתר דעת]</ref>, ומנגד, יש הטוענים שאין לערבב בין התפקידים השונים<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 279-280: אין השופט טוען לבעל דין. [http://www.daat.ac.il/daat/vl/court/court01.pdf אתר דעת]</ref>.
 
ניתן לראות מקצוע עריכת הדין ככזה שהתקבע עוד בתקופת התנ"ך היחסו של אברהם לסדום או במערכת היחסים של אהרון ומשה. מצד שני, עצם השימוש במונח "עורך דין" אינו בהכרח מקבל ביטוי חיובי במקורות המשפט העברי.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), כרך ראשון עמ' 506-513: חוק לשכת עורכי הדין, ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref>
 
==חסיון עורך דין-לקוח==
אחד המאפיינים הייחודיים למקצוע עריכת הדין, בדומה למספר קטן של מקצועות טיפוליים, הוא חסיון עורך דין-לקוח. על פי החוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. מנגד, במדינות רבות, רשויות המדינה מכירות בחובתו זו של עורך הדין. כך למשל, כל [[מסמך]] או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, מצד רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.
 
יוצא מן הכלל הוא מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שבו חייב עורך הדין לחשוף את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה, בישראל התגלו מקרים רבים בהם עורך דין היה שותף לפשע של לקוחו וניסה לחסות תחת אותו חיסיון, דבר המנוגד לחוק. החיסיון אינו חל גם במקרה של תביעת עורך הדין בגין שכר טרחה שהוא זכאי לו בעניין שבו טיפל עבור לקוחו{{הערה|שם=חדשות מחלקה ראשונה, 02.04.2015|עו"ד [[יוסף ויצמן]], [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-101392-00.html חיסיון עורך דין לקוח מול חקר האמת] מתאריך 02 אפריל 2015 באתר [[חדשות מחלקה ראשונה]]}}. מקרה נוסף בו לא יחול החיסיון הוא מקרה בו אדם שלישי שאינו הלקוח עצמו נוכח בשיחה בין עורך הדין והלקוח, או אז ניתן יהיה לחקור את אותו אדם על תוכן השיחה ששמע והחיסיון לא יחול על תוכנה.
 
==זכות ההיוועצות==
במדינות רבות נקבע שיש לאדם זכות להיוועץ בעורך דין לפני [[תשאול|חקירה]], וכי על החוקר להבהיר לנחקר את זכותו זו. זכות זו נכללת ב[[ארצות הברית]] ב[[אזהרת מירנדה]] ומוכרת גם בישראל. מכיוון שהעצה הראשונה במעלה שעורכי דין נותנים ללקוחותיהם היא לשתוק בחקירה, מחפשים השוטרים דרכים לשכנע את הנחקרים שלא להיוועץ בעורך דין. במדינות רבות בעולם וגם בישראל, נתגלו מקרים לא מעטים בהם חוקרי משטרה הביעו זלזול בעורכי דין פליליים, ועורכי דין מן אנשי הסנגוריה הציבורית וטענו כי אלו אינם מוכשרים או אינם דואגים לטובת החשודים, במטרה להביא את הנאשמים שלא לשעות לעצותיהם ולהודות בהאשמות שהוטחו בהם{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09104770.c14|סוג=ע"פ|עותר=פריד אלענמי|משיב=מדינת ישראל}}, סעיף 64{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=12063440.m09|סוג=ע"פ|עותר=בוגוסלבסקי רוסטיסלב|משיב=מדינת ישראל}}, סעיף 9}}. במקרים אחרים, אומרים חוקרים לחשודים שעורכי הדין שלהם מחפשים רק להרוויח כסף על חשבונם{{הערה|{{יוטיוב|Lk-igv2VILA|שם=בלעדי מחדר החקירות משטרת אילת: כיצד אדיר כץ, חף מפשע מודה ברצח שלא ביצע}}, ערוץ 2, דקה 4:50}}. נגד דברים אלו יצאו בחריפות השופטים [[עוזי פוגלמן]] ו[[אליקים רובינשטיין]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14085120.m17|סוג=ע"פ|עותר=אנה קומשין|משיב=מדינת ישראל}}, סעיף 22 לפסק דינו של השופט [[עוזי פוגלמן]], סעיפים ב-ג בפסק דינו של המשנה לנשיאה [[אליקים רובינשטיין]]}}.
 
==העיסוק בעריכת דין בישראל==
רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כ[[עצמאי]]ם במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כ[[שכיר]]ים במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות בהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת ב[[פרקליטות המדינה]], ב[[הפרקליטות הצבאית|פרקליטות הצבאית]], במחלקות המשפטיות השונות של [[משרדי הממשלה]] וביחידות הסמך שלהם.
 
===תנאים לקבלת היתר לעסוק בעריכת דין===
{{ערך מורחב|רישיון (עריכת דין)}}
בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות [[חוק לשכת עורכי הדין]], התשכ"א-1961. {{סחפ|חוק לשכת עורכי הדין|סעיף 24}} מציב שלושה תנאים מצטברים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:
*בעל השכלה משפטית גבוהה: [[לימודי משפטים בישראל]] נעשים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] וב[[מכללה|מכללות]].
*עבר תקופת התמחות: בתקופת ההתמחות, הנמשכת שנה (החל מאוקטובר 2016, חלה תקופת התמחות של שנה וחצי על תלמידים חדשים) ונערכת לקראת סיום לימודי משפטים, עובד המתמחה בהנחייתו של עורך-דין ותיק או [[שופט]]{{הערה|{{ynet|ליטל דוברוביצקי|עובדים על הגלימה|2968960|26.8.04}}}}.
*עמד ב[[מבחן|בחינות]] של [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]] - מבחן המחולק לשלושה חלקים; כשבחלק הראשון נדרש הנבחן לנסח בכתב את תשובתו, בחלק השני נדרש הנבחן לענות בדין הפרוצדורלי ובחלק השלישי בדין המהותי (שני החלקים האחרונים הם [[מבחן רב ברירתי]]). הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות. בבחינה שהתקיימה בנובמבר [[2004]] נכשלו מחצית מ-1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (מדובר בשיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות){{הערה|{{הארץ|[[יובל יועז]]|50% נכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה|1.1528696|11.11.2004}}}}. בבחינה שהתקיימה ביוני 2018 נכשלו 88% מהניגשים לבחינה. לאחר התערבות הוועדה הבוחנת, טרם פרסום תוצאות הבחינה, נפסלו חלק מהשאלות בבחינה, ולחלק משאלות הבחינה הוספה חלופה של תשובה נוספת, מה שהוריד את אחוז הנכשלים בבחינה ל-68%.
 
אדם הכשיר להיות עורך דין והוא [[תושב ישראל]] ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר לשכת עורכי הדין. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו, אם המועמד הורשע ב[[עבירה שיש עמה קלון]], והלשכה סבורה שלנוכח [[הרשעה]] זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
 
בראשית ימי המדינה, היו עורכי דין רבים שעלו מחוץ לארץ ולא הצליחו לקבל רישיון עריכת דין בגלל קושי הבחינות והחובה להתמחות ארוכה ללא קבלת שכר{{הערה|{{חרות||עורכי דין מחו"ל דורשים|19500507|53}}}}.
 
===סמכויות עורך הדין בישראל===
{{סחפ|חוק לשכת עורכי הדין|סעיף 20}} מייחד את הפעולות הבאות לעורכי דין בלבד:
*ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני [[בית משפט|בתי משפט]], בתי דין, [[בוררות|בוררים]] וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;
*עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר ב[[משא ומתן]] משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
*ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
*ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו בפני:
**רשם ה[[הוצאה לפועל]];
**לשכת [[מרשם המקרקעין]];
**הפקיד המוסמך לעניין חוק [[בית מגורים|בתים]] משותפים, תשי"ג-[[1952]];
**[[רשם החברות]];
**[[רשם השותפויות]];
**[[רשם האגודות השיתופיות]];
**[[רשם הפטנטים והמדגמים]];
**[[רשם סימני המסחר]];
**פקיד השומה ונציג [[רשות המיסים בישראל|מס ההכנסה]] לעניין [[פקודת מס הכנסה]];
**המנהל לעניין חוק [[מס שבח מקרקעין]], תש"ט-1949;
**מנהל [[מס עזבון]] לעניין חוק מס עיזבון, תש"ט-1949.
 
עם זאת, {{סחפ|חוק לשכת עורכי הדין|סעיף 21|סעיף 21 לחוק}} קובע כי אין בהוראות לגבי ייחוד המקצוע כדי לפגוע בסמכות ייצוג של אישים אחרים, בנסיבות מסוימות, כגון ייצוג לפני [[בית דין דתי|בתי דין דתיים]] ולפני [[בית דין צבאי|בתי דין צבאיים]], ייצוג של נישום בידי [[רואה חשבון]] או [[יועץ מס]] בפני רשות המיסים, סמכויות של סוכן [[פטנט]]ים, ייצוג [[ארגון עובדים]] או [[ארגון מעסיקים|מעבידים]] ב[[בוררות]] לענייני עבודה או בקשר להסכם עבודה, ועוד.
 
=== כללי האתיקה החלים על עורכי דין בישראל ===
על פי הדין בישראל, כל עורך דין חייב להיות חבר ב[[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]]. מי שמבקש להצטרף לשורות הלשכה נדרש לקבל על עצמו את כלליה. לפיכך, ללשכת עורכי הדין יש כוח רב בעניין הסדרת המקצוע והחלת רגולציה ופיקוח על עורכי דין.
 
הלשכה אכן מפעילה את כוחה, ובהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין (באישור שר המשפטים), היא התקינה כללים שונים, ובהם {{סחפ|כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986}}. בנוסף, מעת לעת, מנחה הלשכה את עורכי הדין כיצד עליהם לפעול באמצעות הנחיות היוצאות על ידי [[ועדת האתיקה]] הארצית של לשכת עורכי הדין. עורך דין שמפר את כללי האתיקה עלול לספוג [[קנס]] כספי או עונש הרחקה מהמקצוע לצמיתות או לתקופה קצובה (חודשים או שנים). בירור בדבר הפרת כללי האתיקה מתבצע בתוך מוסדות הלשכה, על פי רוב, לאחר קבלת פנייה מאת מתלונן. על החלטת הלשכה ניתן לערער בבית המשפט.
 
=== מספר עורכי הדין בישראל===
עד תחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נלמד מקצוע עריכת הדין בישראל אך ורק בפקולטות למשפטים של אוניברסיטאות. בעקבות הביקוש הרב ל[[לימודי משפטים בישראל|לימודי משפטים]] הגיעו דרישות הקבלה לפקולטות למשפטים לרמות גבוהות מאוד (בין הגבוהות מבין כל הפקולטות) ורק כ-15% מהמועמדים התקבלו ללימודים. בעקבות לחץ של אנשים שבקשו ללמוד עריכת דין שונה החוק והוא איפשר לימודי משפטים לצורכי הסמכה כעורך דין ב[[מכללה]] לא אקדמית{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law17/PROP-1983.pdf הצעת חוק - חוק לשכת עורכי הדין, תיקון 17 התש"ן 1990], דברי הסבר, אתר נבו}} והוקמו שלוש מכללות לא אקדמיות ללימודי משפט. הקמת המכללות הביאה לגידול ניכר במספר עורכי הדין ב[[ישראל]]. בהמשך, החל תהליך של פתיחת מכללות אקדמיות ברחבי ישראל שהביא לפתיחת מכללות נוספות בהם התקיימו לימודי משפטים והמכללות הלא אקדמיות קיבלו הסמכה להעניק תארים אקדמיים.
 
בעקבות הגידול במספר עורכי הדין ובהתאם לכך למספר עורכי הדין שנמצאו ברמה מקצועית נמוכה מונתה בשנת 2000 [[ועדה]] בראשות ה[[שופט]]ת [[הילה גרסטל]] שהמליצה להטמיע כמה שינויים מהותיים בהתמחות.
 
#הארכת תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי.
#חיוב המתמחים במהלך מחצית השנה הראשונה במעבר קורס מעשי שינוהל בידי הלשכה.
#עריכת בחינה בתום ההתמחות במתכונת של "ניתוח מקרה" בנוסף לבחינה האמריקאית.
#מינוי שופט בדימוס כמפקח על ההתמחות.
 
המלצותיה של ועדת גרסטל לא יושמו, בין השאר כתוצאה מהתנגדות עזה של הסטודנטים שאף הפגינו נגד המלצות אלה.
 
לאחר מספר שנים ועדה בראשותו של עורך הדין [[שי סגל]] מונתה לבחון דרכים להקטין את מספר עורכי הדין. אחת ממטרותיה המוצהרות של הוועדה, שאושרה פה אחד על ידי הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, היא העלאת רף הציון העובר בבחינות לשכת עורכי הדין מ-65 ל-70, כלומר, נבחן שיקבל 65 בכל הבחינות יוסמך כעורך דין, אולם נבחן שיקבל פחות מכך, אפילו רק באחת מהבחינות, יזדקק לממוצע של 70 על מנת להיות מוסמך כעורך דין.
 
מספר חברי לשכת עורכי הדין בישראל עמד על כ-30,000 בסוף 2004; כ-36,000 באפריל 2007; כ-47,000 בסוף שנת 2010, כ-63,000 במחצית 2012, ו- 67,512 בחודש יוני, 2019 (מה שמקנה לישראל, יחס של 1:126 עורכי דין באוכלוסייה הכללית, גבוה יותר מכל מדינות העולם){{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|סקר: שליש מעורכי הדין מרוויחים פחות מ-11 אלף שקל ברוטו. וכמה מרוויחים באלפיון העליון של המקצוע?|1001287162|27 במאי 2019}}}}. נכון לחודש אוגוסט 2019 רשומים 67,291 עורכי דין בישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001298468|הכותב=מתן ברניר|כותרת=מחקר: כרבע מעורכי הדין שמחפשים עבודה מעדיפים הסבה מקצועית|אתר=גלובס|תאריך=אוגוסט 2019}}</ref>.
 
בישראל, ישנה ירידה באחוז הצעירים הבוחרים בלימודים וקריירה בתחום המשפטים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3771350,00.html|הכותב=שחר אילן|כותרת=המל"ג: עלייה בביקוש ללימודי הנדסה ומדעי המחשב, ירידה במשפטים|אתר=כלכליסט|תאריך=2019}}</ref>, בין הסיבות לירידה זו בביקוש ניתן למנות את מספרם העולה של עורכי הדין בשוק הישראלי ואת הצפת השוק, את הירידה בשכר עורכי הדין בישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.themarker.com/news/education/2019-10-02/ty-article/0000017f-e5b9-d97e-a37f-f7fdf9810000|הכותב=ליאור דטל|כותרת=התרסקות בלימודי משפטים, זינוק בלימודי מחשבים והוראה: המקצועות המבוקשים בישראל|אתר=דה מרקר|תאריך=2019}}</ref>, וכן עזיבת עובדים לטובת קריירה בתעשיית ה[[היי-טק|הייטק]] שבה נחשב השכר לגבוה יותר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bizportal.co.il/general/news/article/808848|הכותב=דור עצמון|כותרת=מי מרוויח יותר - רואה חשבון או עורך דין? בכמה השתנה השכר ומה יהיה בהמשך?|אתר=bizportal|תאריך=2022}}</ref>. גם בקרב הורי צעירים בישראל, ישנה ירידה ברצונם של הורים כי ילדיהם ילמדו משפטים באקדמיה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/parents/article/s1sj3hhso|הכותב=מור בר|כותרת=יותר מחשבים, פחות משפטים: מה הורים הכי רוצים שילדיהם ילמדו בעתיד?|אתר=Ynet|תאריך=2022}}</ref>.
 
===תעריפים===
תשלום תמורת שירות של עורך דין שטיפל בתיק תביעה או הגנה, נקרא על פי רוב שכר טרחת עורך דין (ובראשי תיבות: שכ"ט עו"ד).
 
{{סחפ|חוק לשכת עורכי הדין|סעיף 81}} קובע כי "המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם." זהו כלל ייחודי למקצוע עריכת דין, משום שבעיסוקים אחרים קביעת תעריף מינימום תיחשב ל[[קרטל]]. בהתאם לסמכותה פרסמה המועצה הארצית של הלשכה את כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, הקובעים תעריפי מינימום מומלצים לפעולות שונות של עורכי דין{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p179_086.htm כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000], באתר "נבו"}}.
 
בסוגי תביעות מסוימים נקבע תעריף מקסימום. דוגמה: בתביעות לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] נקבעו תעריפי מקסימום לטיפול בתביעה, כאחוז מהסכום ששולם לנפגע, ובהתאם לשלב שבו הסתיים הטיפול בתביעה{{הערה|[https://www.nevo.co.il/Law_Word/law01/p179_049.doc כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977], באתר "נבו"}}. כמו כן, גם בתחום הרשלנות הרפואית מקובל כי אחוז מסוים מכספי הפיצויים שנפסקו לטובת הנפגע ייחשבו כשכר הטרחה של עורך הדין שטיפל בתיק{{הערה|{{Lawguide|4457/B-24479/|שכר טרחת עורך דין בתביעות רשלנות רפואית|ד"ר ועו"ד אלון קורן-מידן|אוקטובר 2019}}}}.
 
למתן ייצוג משפטי בתביעות אזרחיות למעוטי אמצעים, שידם אינה משגת לשלם שכר טרחת עורך דין, מפעילה לשכת עורכי הדין את מיזם "[[שכר מצווה]]", שבו מעניקים עורכי דין שירות [[פרו בונו]] (ללא תשלום) למעוטי אמצעים{{הערה|[http://www.israelbar.org.il/article.asp?catID=2436 שכר מצווה - על התוכנית], באתר של לשכת עורכי הדין בישראל}}.
 
למתן ייצוג משפטי בתביעות פליליות למעוטי אמצעים משמשת [[הסניגוריה הציבורית]], שהיא יחידה ב[[משרד המשפטים]].
 
==ראו גם==
*[[משפטן]]
*[[לימודי משפטים בישראל]]
*[[נוטריון]]
*[[עורך דין חברתי]]
 
==לקריאה נוספת==
*[[אלן דרשוביץ]], '''מכתבים לעורך דין צעיר''', הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן]], 2006{{ULI|007278911}}
**[[נטע זיו]], '''מי ישמור על שומרי המשפט?''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 2015 {{ULI|013090984}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=עורך דין|ויקימילון=עורך דין|ויקישיתוף=Category:Lawyers|שם ויקישיתוף=עורכי דין|ויקימילון 2=עריכת דין}}
*[http://www.israelbar.org.il/ לשכת עורכי הדין בישראל]
* {{ויקיטקסט חוק|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961}}
*{{ynet|הדר קנה וענת רואה|"בום" במשרדי עורכי הדין|3500635|1 בפברואר 2008}}
*{{הידען|יורם שורק|דברים שיורמים יודעים: למה יש כל כך הרבה עורכי דין?|דברים-שיורמים-יודעים-למה-יש-כל-כך-הרבה}}
*{{ynet|רן רימון|עורכי דין: באיזה תחום תרוויחו הכי הרבה?|4153548|27 בנובמבר 2011}}
*[http://hebrew-academy.org.il/2010/11/08/עורך-דין/ על הצירוף 'עורך דין'], באתר האקדמיה ללשון
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|העורך דין או עורך הדין?|2010/09/16|העורך-דין-או-עורך-הדין}}
*[https://web.archive.org/web/20110410203932/http://www.colman.ac.il/AcademicUnits/laws/madazin/hameshpat/archives_folios/volume15-1/Documents/07-barz.pdf גד ברזילי, "השפה הדו ערכית של עורכי דין בישראל: פוליטיקה ליברלית, כלכלה ליברלית, שתיקה והתנגדות", המשפט, טו (1): תש"ע 193–223]
*[http://www.israelbar.org.il/UpLoadFiles/Bar_Association_Rules_Professional_Ethics_update_april_2012.pdf כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986]
*{{כלכליסט|ענת רואה|במשרדים הגדולים גובים פי 2 ומרוויחים פי 2|3651590|4 בפברואר 2015}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007558153105171|עורכי דין}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{חוק ומשפט}}
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:עורכי דין|*]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עורך_דין"