אנרגיה חופשית של גיבס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Asaf Licht (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
הוספת מקורות
שורה 3:
{{פוטנציאלים תרמודינמיים}}
== הקדמה ==
האנרגיה החופשית של גיבס (מסומנת כ G) הינה דרך לתיאור מידת ה[[עבודה (פיזיקה)|עבודה]] המקסימלית אשר ניתן להפיק ממערכת נתונה כאשר ה[[לחץ]] וה[[טמפרטורה]] קבועים. ניתן להתייחס לאנרגיה החופשית של גיבס גם כ[[פוטנציאלים תרמודינמיים|פוטנציאל]] אשר המשתנים הטבעיים שלו הינם ה[[טמפרטורה]] וה[[לחץ]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.khanacademy.org/science/chemistry/thermodynamics-chemistry/gibbs-free-energy/a/gibbs-free-energy-and-spontaneity|כותרת=Gibbs free energy and spontaneity (article)|אתר=Khan Academy|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-03-14}}</ref> כלומר, ניתן לתאר את מצב המערכת ואת השינויים הדרושים מבחינה אנרגטית בשביל להעביר את המערכת למצב אחר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.khanacademy.org/science/chemistry/thermodynamics-chemistry/gibbs-free-energy/a/gibbs-free-energy-and-spontaneity|כותרת=Gibbs free energy and spontaneity (article)|אתר=Khan Academy|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-03-14}}</ref>. במילים אחרות – האנרגיה החופשית של גיבס היא [[פונקציה]] [[תרמודינמיקה|תרמודינמית]] המהווה מדד למידת הספונטניות של המערכת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/thermo/helmholtz.html#c2|כותרת=Helmholtz and Gibbs Free Energies|אתר=hyperphysics.phy-astr.gsu.edu|תאריך_וידוא=2023-03-14}}</ref>
לאנרגיה החופשית של גיבס יש חשיבות בקביעת הכיוון המועדף של [[תגובה כימית]] מכיוון שבתגובות כימיות, טמפרטורה ולחץ הינם משתנים אשר ניתן לשלוט עליהם.
השינוי באנרגיה החופשית של גיבס מסומן בצורה ΔG.<ref>{{צ-מאמר|שם=The ScienceDirect accessibility journey: A case study|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/leap.1142|כתב עת=Learned Publishing|שנת הוצאה=2018-01|עמ=69–76|כרך=31|doi=10.1002/leap.1142|מחבר=Ted Gies}}</ref>
 
== היסטוריה ==
הכמות המדידה הנקראת "אנרגיה חופשית" היא תחליף מתקדם ומדויק יותר למונח המיושן "זיקה", שבו השתמשו כימאים בשנים המוקדמות של הכימיה הפיזיקלית כדי לתאר את הכוח הדוחף שמניע תגובות כימיות.
בשנת 1873 פרסם [[ג'וסיה וילארד גיבס]] "שיטה לייצוג [[גאומטריה|גיאומטרי]] של המאפיינים התרמודינמיים של חומרים באמצעות משטחים", בה הוא שרטט את עקרונות המשוואה החדשה שלו שהצליחה לחזות או להעריך את הנטיות של תהליכים טבעיים שונים להתרחש כאשר גופים או מערכות מובאים במגע. על ידי לימוד האינטראקציות של [[הומוגניות (פיזיקה)|חומרים הומוגניים]] במגע, ועל ידי שימוש בגרף תלת מימדי של "[[נפח]]-[[אנטרופיה]]-[[אנרגיה פנימית]]", גיבס הצליח לקבוע שלושה מצבי שיווי משקל: "בהכרח יציב", "ניטרלי" ו"לא יציב", והאם יחולו שינויים או לא.<ref>{{צ-ספר|שם=On the equilibrium of heterogeneous substances : first [-second] part|קישור=http://dx.doi.org/10.5479/sil.421748.39088007099781|מו"ל=Published by the Academy|שנת הוצאה=1874|מקום הוצאה=[New Haven|מחבר=J. Willard Gibbs, John Tyndall}}</ref>
 
== סימון מתמטי ==
שורה 27:
כאשר עבור תגובה כימית מסוימת ההפרש באנרגיית גיבס בין התוצרים למגיבים קטן מאפס '''ΔG<0''', (כלומר לאחר התגובה, ערך אנרגיית גיבס נמוכה יותר) התגובה תיקרא ספונטנית (ניתן לדמיין זאת כמים הזורמים במורד הר).
 
כאשר ההפרש גדול מאפס '''ΔG>0''', התגובה תיקרא לא ספונטנית – ובשביל לגרום לה לקרות, נצטרך להשקיע אנרגיה (ניתן לדמיין זאת כמים אשר נדרש לשאוב במעלה הר).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.khanacademy.org/science/chemistry/thermodynamics-chemistry/gibbs-free-energy/a/gibbs-free-energy-and-spontaneity|כותרת=Gibbs free energy and spontaneity (article)|אתר=Khan Academy|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-03-14}}</ref>{{ש}}
 
כאשר האנרגיה החופשית של גיבס שווה לאפס '''ΔG=0''', לא תהיה תגובה נטו. מצב זה נקרא מצב שיווי המשקל של המערכת (המים הגיעו לאגם במורדות ההר).<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.1515/iupac.51.0285|הכותב=Victor Gold|כותרת=Gibbs Energy of Activation (Gibbs Free Energy of Activation)|אתר=IUPAC Standards Online|תאריך=2016-02-24|תאריך_וידוא=2023-03-14}}</ref>
 
== שיווי משקל ==
תהליכים הכוללים ירידה באנרגיה החופשית של גיבס הם תהליכים "רצויים" מבחינה תרמודינמית ולכן אמורים להתרחש בצורה ספונטנית. השינויים אמורים להיעצר כאשר המערכת מגיעה למינימום של האנרגיה החופשית שלה- מצב של [[שיווי משקל תרמודינמי|שיווי משקל]].
בתגובות כימיות רבות, בדרך אל ה[[נקודת קיצון|מינימום המוחלט]] של האנרגיה, המערכת צריכה לעבור דרך "מחסום פוטנציאל אנרגטי" – כלומר לעלות גבוה מאוד באנרגיה בדרך למצב אנרגטי חדש של המערכת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91-quazi-equilibrium-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95-%D7%98%D7%9C|כותרת=מהו מצב יציב (quazi- equilibrium) בתרמודינאמיקה ובמה הוא שונה משיווי המשקל עצמו? טל|אתר=מכון דוידסון לחינוך מדעי|תאריך=2010-01-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-03-14}}</ref>
 
מצב כזה מתואר גם כ"[[מינימום מקומי]]" – המערכת נמצאת במינימום מקומי של אנרגיה ולמעשה תקועה בו עד שתשיג מספיק אנרגיה כדי לחצות את מחסום האנרגיה החוצץ בינה לבין המינימום הגלובלי. מצב כזה עשוי להיראות כמצב שיווי משקל כיוון שמהערכת עשויה להיתקע בו למשך זמן ארוך מאוד (לעיתים אפילו לתמיד) ולכן הצופה במערכת עשוי לעתים לחשוב שהמערכת הגיע למצב שיווי משקל.
ניתן לדמיין את האנרגיה כנהר זורם – בהגיעה לאגם עם סכר, האנרגיה תמשיך למלא את האגם (המערכת) אך המים ישארו במקומם כל עוד הסכר גבוה מהמים. ברגע שהאנרגיה תיהיה גבוה מספיק – כלומר המים יעברו את גובה הסחר – הם ימשיכו לזרום במורד הנהר אל נקודה נמוכה יותר, נקודת שיווי המשקל האמיתית.
דוגמא לתגובה ספונטנית אשר קורת בצורה כל כך איטית עד אשר איננו יכולים להבחין בה – היא הפיכתו של [[יהלום]] ל[[גרפיט]] – מדובר במעבר למצב יציב יותר אנרגטית ושבירת המיתוס כי "יהלומים הם לנצח".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.khanacademy.org/science/chemistry/thermodynamics-chemistry/gibbs-free-energy/a/gibbs-free-energy-and-spontaneity|כותרת=Gibbs free energy and spontaneity (article)|אתר=Khan Academy|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-03-14}}</ref>
 
== דוגמאות ==
השינוי באנרגיה החופשית של גיבס, ΔG, בתגובה הוא פרמטר שימושי מאוד. אפשר להתייחס אליו ככמות העבודה המקסימלית שניתן להשיג מתגובה בתנאים מסויימים. לדוגמה,[[גליקוליזה|בחמצון של גלוקוז]], השינוי באנרגיה החופשית של גיבס הוא ΔG = 686 kcal = 2870 kJ. תגובה זו היא אחת מהתגובות העיקריות לייצור אנרגיה בתאים חיים .<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.khanacademy.org/science/chemistry/oxidation-reduction/electrochemistry-thermodynamics-and-equilibrium/v/free-energy-and-cell-potential|כותרת=Free energy and cell potential (video)|אתר=Khan Academy|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-03-14}}</ref>{{ש}}
ΔG הוא גם גורם מכריע בקביעת הפוטנציאל בתא [[אלקטרוכימיה|אלקטרוכימי]] ונקבע על פי המשוואה ΔG= -nFE.
שורה 62:
מהביטוי שמצאנו ומידע קודם נגיע לביטוי הבא:
 
<math>G=H-TS</math>.<ref>{{צ-מאמר|שם=The ScienceDirect accessibility journey: A case study|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/leap.1142|כתב עת=Learned Publishing|שנת הוצאה=2018-01|עמ=69–76|כרך=31|doi=10.1002/leap.1142|מחבר=Ted Gies}}</ref>
<math>G=H-TS</math>.
 
{{תרמודינמיקה}}