נאצריזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{לערוך|כל הערך=כן|סיבה=אי סדר, סגנון לא אנציקלופדי|נושא=היסטוריה}}
ה'''נאצריזם''' הוא מכלול התפיסות, קווי המדיניות והמוסדות שהנהיג [[גמאל עבד אל נאצר]] בתקופת שלטונו במגמה להנהיג תמורה מקיפה. הנאצריזם רצה לחולל [[מהפכה]], ולמהפכה זו פנים רבות:
[[קובץ:Che Guevara, Sabri and Nasser.jpg|שמאל|300px|ממוזער|פגישת נאצר ו[[צ'ה גווארה]] בשנת 1966]]
[[אומה|לאומית]] – חותרת לעצמאות מצרים.
 
[[ערבים|ערבית]] – חותרת לאחדות העמים הערביים.
 
[[חברתי]]ת – חותרת לביטול ההבדלים בין [[מעמד|המעמדות]].
 
[[כלכלה|כלכלית]] – חותרת לפיתוח מהיר ולהבאת רווחה להמונים.
 
[[פוליטיקה|פוליטית]] – חותרת לכינון [[דמוקרטיה]] של השתתפות המונית נרחבת.
 
==מטרות הנאצריזם==
 
*מאבק ב[[אימפריאליזם]]
*מאבק בניצול [[קפיטליזם|הקפיטליסטי]]
 
*מאבק בניצול [[קפיטליזם|הקפיטליסטי]]
 
*מאבק ב[[פיאודליזם]]
 
*כינון צדק חברתי
 
*הקמת [[צבא]] חזק
 
*כינון דמוקרטיה בריאה
 
הנאצריזם הסעיר את נפשותיהם של מיליוני אנשים ברחבי ארצות ערב, במשך תקופה ארוכה הוא היה הכוח העיקרי שפעל ביחסים הבין ערביים, ואילץ את הכוחות האחרים להגדיר את עצמם על פי אמות המידה שלו. הנאצריזם חולל תמורה עמוקה בתדמיתה של מצרים, הוא העניק לערבים את התחושה שהם נוטלים לידיהם את גורלם, והם החלו לעצב את ה[[היסטוריה]] של עצמם.
הנאצריזם הופיע באזור ברגע של מהפך היסטורי רחב ממדים, ובנקודת הצטלבות של שלושה תהליכים היסטוריים: ראשית, הנאצריזם צמח בתקופה שבה החלו להופיע, לראשונה מזה מאות בשנים, מרכזים פוליטיים עצמאיים במרכז הגדול והמאוכלס בחברות דוברות ערבית. שנית, הנאצריזם צמח בתקופה בה האימפריה העות'מאנית כבר לא הייתה קיימת. שלישית, הנאצריזם צמח בתקופה בה ה[[הגמוניה]] של מעצמות [[אירופה]], אשר פרסו את שליטתן על האזור, הגיעה לשלב סיומה. במלחמת העולם הראשונה נתחסלה [[האימפריה העות'מאנית]], ומלחמת העולם השנייה מוטטה את פריסתן האימפריאלית של יורשותיה.
 
התפוררות ההגמוניה העות'מאנית והסתלקותה הסופית של החליפות הותירו קבוצות אוכלוסין גדולות עם בעיה בנוגע לזהותן העצמית. את החלל שנוצר מילאו לזמן מה ההסדרים הממשלתיים שכיננו מעצמות אירופה. אולם עם תחילתה של המחצית השנייה של המאה העשרים, נתחוור כי התשובות שמעצמות אירופה הציעו היו רחוקות מלספק את אותה אוכלוסייה. ההשפלה הצורבת שגרמו שלטונות אירופה לחברה [[אסלאם|האסלאמית]] הגאה, יצרה משבר. אזרחים ערבים בעלי תודעה פוליטית שבאו במגע עם אירופה, חשו באופן אישי את המצוקה, העלבון והמבוכה שנבעו מן העימות עם המערב. הנאצריזם הופיע באותה הנקודה בה משבר זה הגיע לשיא מבחינת חריפותו והיקף תפוצתו, ומצד שני הנוכחות הצבאית המאסיבית של המערב החלה להסתלק מן האזור. הנאצריזם עלה על הבמה כביטוי למצוקות, וכתשובה לדילמות של מצב היסטורי ספציפי זה, ומכאן משמעותו וייחודו. הנאצריזם לא נבע מניסיון לבצע מודרניזציה של העולם הערבי מסורתי אסלמי, אלא מאמץ לתת ביטוי דינאמי לתגובתו של עולם מסורתי אסלמי זה נגד [[העולם המערבי]] מודרני. הנאצריזם מגלם את תגובת האסלאם לעימות עם המערב, ומבטא את רחשי לבם של המוסלמים שנפגעו מעימות זה. הם רצו לשקם את הגאווה הפצועה ולהנחיל כבוד כפיצוי להשפלה המתמשכת. חזון הגאולה הנאצריסטי היה טעון בתכנים אסלאמיים, במונחיו, בערכיו ובסמליו.
שורה 37 ⟵ 31:
'''המצרי''' – מצרים מהווה דגם קלאסי של חברה הידראולית. יש שליטה גמורה של הממשלה במשאבי ה[[כלכלה]], יש פער עמוק בין השליטים והנשלטים, יש עליונות מוחלטת לטובת הקולקטיב על צורכי הפרט, מתקיימים מאפייני הסמכות המסורתית ועוד.
 
'''האזורי''' – מיקומה של מצרים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. מצרים היא נקודת הצומת והמרכז של [[הסהר הפורה]], [[חצי האי ערב]] וצפון [[אפריקה]]. עובדה זו, מדרבנת את מצרים לחתור להגמוניה אזורית נרחבת.
 
'''הגלובלי''' – מיקומה של מצרים בין שלוש יבשות, ובמיוחד שליטתה על נתיב ה[[מים]] העיקרי בין אירופה והמזרח, יצרה מעורבות רבה של מצרים בזירה הגלובלית. חשיבותה האסטרטגית של מצרים כלל, ושל [[תעלת סואץ]] בפרט, חשפו את מצרים לסכנת השתלטות מצד המעצמות הגדולות והטילו אותה אל תוך סבך המדיניות הבינלאומית. הנאצריזם עוצב תוך משחק מתמיד בין האינטרסים של המעצמות הגדולות.