מסכת מכשירין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תוספת מידע, הסרת תבנית
מ הבהרה
שורה 1:
'''מסכת מכשירין''' היא ה[[מסכת]] השמינית ב[[סדר טהרות]], שהוא הסדר הששי ב[[משנה]], ויש בה ששה פרקים. על המסכת אין [[תלמוד בבלי]] או [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]].
 
המסכת עוסקת בעיקר בדינים הנוגעים להכשרת מאכלים לקבלת [[טומאה]], כלומר הפיכתםבאילו תנאים מאכלים רגילים, שלא יכולים להיטמא יהפכו למאכלים המסוגלים להיטמא, על-ידי משקיםהמשקים (משקאות) הנופלים עליהם. בערך זה אין משמעות המילה "הכשרה" הכשרה לאכילה או הפיכת מזון ל[[כשרות|כשר]], כבשפה המודרנית, אלא נתינת אפשרות.
 
ב[[ספר ויקרא]] בפרק י"א פס' כ"ט - ל"ח מובאים דיני [[טומאת שרץ]]. השרצים המטמאים מוגדרים, ומוסבר אופי פעולתם על כלים, מזון ומשקה. כך לדוגמה, שרץ שנופל לתוך כלי חרס מטמא אותו ומחייב את שבירתו. בהמשך הפרשייה התורה מבחינה בין פעולת השרץ על אוכלים יבשים ורטובים:
שורה 7:
וכי יפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע, טהור הוא:<br>
וכי יֻתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם:|מקור=ויקרא י"א ל"ד-ל"ח}}‏
כלומר מאכל מסוגל להיטמא על ידי נבלת השרץ רק כאשר הוא מורטב על ידי [[מים]], אך מאכל יבש לא נטמא. תכונה זו מכונה "קבלת טומאה" - ולפי התורה כאשר נותנים מים על המאכל מכשירים אותו לקבל טומאה.
 
[[תנאים|חכמי המשנה]] הפשיטו את הכלל הזה והגדירו שבעהאת משקיםשבעת המשקים שמסוגלים למלא את תפקיד המים בהכשרת המאכל לקבל טומאה. בנוסף, על ידי דיוק בלשון הפסוק "כי יֻתן" הם [[מדרש הלכה|דרשו]] שנתינת המים על המאכל צריכה להיות ברצון. כלומר, כדי שמאכל יוכשר לקבלת טומאה, יש צורך בגילוי דעת - ישיר או עקיף - של בעלי המאכל, שהוא מעוניין שהמאכל יירטב. הסכמה זו נקראת "רצון הבעלים".
 
==שמות פרקי המסכת==