מהפכת הקטיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Relingnat (שיחה | תרומות)
הוספת מקור, הוספת מקור, עדכון
שורה 14:
 
הקשיים הכלכליים בצ'כוסלובקיה בשלהי שנות ה־80 ותנאי החיים הקשים תרמו לאווירה ציבורית אשר תמכה ברפורמה כלכלית. באווירה זו החלו אזרחים צ'כים ו[[סלובקים]] לקרוא תגר על המערכת השלטונית ולהביע בפומבי את התנגדותם לשלטון. אזרחים רבים חתמו על עצומות התומכות בוואצלב האוול בעת שנכלא בשנת 1989. בקיץ 1989 חתמו אזרחים רבים על עצומה לסיום הצנזורה ולשינויים שלטוניים משמעותיים. הגורמים לפרוץ המהפכה לא היו רק הידיעות מן האירועים במדינות שכנות, אלא אף שהתרחש בבירת צ'כוסלובקיה. מאז חודש אוגוסט 1989 התבצרו בשגרירות גרמניה המערבית בפראג אזרחים מגרמניה המזרחית אשר בקשו מקלט בגרמניה המערבית. בימים שלאחר ה־3 בנובמבר עזבו אלפי המתבצרים את פראג ברכבת לגרמניה המערבית. ב־9 בנובמבר נפלה [[חומת ברלין]] ולא היה עוד צורך בעקיפת שטחה של [[גרמניה המזרחית]]. עד ה־16 בנובמבר החלו רבות מן המדינות בגוש המזרחי להשיל מעליהן את סימני המשטר הקומוניסטי, תוך שאזרחי צ'כוסלובקיה עוקבים אחר ההתפתחויות בשידורי הרדיו והטלוויזיה. אף השלטון הסובייטי תמך בשינויים כלשהם בצמרת השלטון הצ'כוסלובקי אף שלא צפה את המהפכה.
 
היחסים עם [[ארה"ב]] ו[[ישראל]] החלו להשתנות כבר בתחילת 1989, עם התחממות הקשרים, ונערכו פגישות ומשא ומתן בנושאים פתוחים שונים. לכל הצדדים המעורבים היה אינטרס אסטרטגי בשיפור הקשר, והיחס ליהודים ולמורשת היהודית ולזיכרון השואה היה אחד מבחני הלקמוס להצלחת ההתקרבות הכוללת.<ref> Wein, Martin J.. A History of Czechs and Jews: A Slavic Jerusalem. United Kingdom: Taylor & Francis Limited, 2019, pp. 185-193 [https://www.google.co.il/books/edition/A_History_of_Czechs_and_Jews/0bugBgAAQBAJ?hl=en&gbpv=1&dq=wein+slavic+jerusalem&printsec=frontcover]</ref>
 
==קישורים חיצוניים==